אז מה יהיה? או ואבוי ראש הממשלה מפטר, בעצם לא מפטר, את שר הביטחון, בעצם הוא חושב לפטר. שר האוצר מקפיא את הדיונים במס הכנסה שלילי ומס על שוויי שימוש ברכב, בעצם הוא לא מקפיא. שר האוצר ייחקר בנושא מעילה בעמותת נילי, ידע או לא וכמה. הנשיא, זוכרים יועמד לדין, או לא. הכוכבים החדשים בשמי החקירות אנשי רשות המיסים עדיין בחקירות. דרך אגב, התקציב עבר בלי בעיות הפעם, מרוב מפלגות חברתיות בכנסת לא רואים את החברה.
על כל דבר כזה אפשר לכתוב ולהתבטא אבל דווקא רציתי להביא לתשומת ליבכן/ם מאמר שעוסק בתיארוך לאחור של אופציות לדירקטורים (מאמר ארוך 54 עמודים). השבוע פורסם מאמר אמפירי שבחן את הנושא וגילה בלי הפתעות רבות שדירקטורים רבים הם ברי מזל כיון שהאופציות שהוקצו להם היו במקרים רבים בזמן שבו המניות היו בשער הנמוך ביותר שלהן. בעצם לא ממש מזל אלא תיארוך לאחור כמו שנעשה אצל מנהלים. כ-24% קיבלו אופציות באחד משלושת התאריכים בו היו המניות במחיר הנמוך ביותר, לעומת כ-18% שקיבלו אותן בשלושת המחירים הגבוהים ביותר.
הסידור הזה בולט יותר בחברות בהם המנהלים גם הם קיבלו הטבות שכאלה. בדרך כלל חושבים על חברות היי-טק כפעילות מאוד בנושא אבל מתברר שההתפלגות דומה גם בחברות של הכלכלה הישנה. פטנט טוב מתפשט במהירות למנהלים ודירקטורים, אבל לא לעובדים כמובן.
מי שמתעניין/ת בפרטים יכולה/ה לקרוא את המאמר אבל מה שחשוב לדעתי הוא לא הרמאות הקטנה ותאוות הבצע של מנהלים ודירקטורים אלא היחשפות הכשל במבנה של הארגון הכלכלי במשק קפיטליסטי. מה תפקיד הדירקטורים, ומועצת המנהלים? לפקח על מנהלים. כאן מנהלים ודירקטורים משתפים פעולה כדי להגדיל את הונם האישי על חשבון מי? לא ממש חשוב, העיקר להעצים את הונם האישי. לא רק בשרות הציבורי צריך למנות מפקחים שיפקחו על המפקחים, גם במערכת העסקית. תאוות הממון כנראה מעבירה אנשים על דעתם, לא רק זאת, למידה טובה תחשב.