• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

על כמה סקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

איציק ספורטא

בשבוע האחרון פורסמו “סקר הוצאות”, “סקר הכנסות” ו”הוצאה לאומית לבריאות” על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומים אלה מציגים עד כמה אי השוויון בישראל עמוק.

במדינה שבה יש ביטוח בריאות ממלכתי היה צפוי שרוב ההוצאה תבוא מהמדינה, ולא כך הוא ב-2006 33% מן ההוצאות היו פרטיות, ב-1997 סך ההוצאות הפרטיות היה 24%, כך שההוצאה הפרטית גדלה בשליש בעשור האחרון. בשנת 2001 ההוצאה לבריאות הייתה 8.4% מהתוצר וכעת 7.8% , כנראה שמערכת הבריאות התייעלה להפליא. כאשר ההוצאה הפרטית כל כך גבוהה ברור שאלה שאין להם כסף לביטוחים משלימים לא יכולים לקבל טיפל הרמה הנאותה. ואכן חסרי הביטוחים המשלימים נמצאים בין דוברי הערבית, 53%, דוברי רוסית 42%, מעל גיל 65 33%, ובחמישון הראשון 41%. אז הנה מערכת ציבורית שמופרטת בצעדי ענק, כרגיל, לטובת מי שיש להם.

“סקר הוצאות” בוחן ממה וכמה מוציאות לחודש משפחות בישראל.  הממוצע 11133 שקלים לחודש למשפחה.17379 בחמישון החמישי ו-6688 בחמישון הראשון. על בריאות מוציאים 965 שקלחם בחמישון החמישי לעומת 316 בראשון, על חינוך 2389 לעומת 727. בעידן הנוכחי מדברים על מחשבים ואינטרנט כגורם שיביא להקטנת פערים בחברה, והנה בעשירון הראשון ל-44.8% יש מחשב ול-21.1% יש חיבור לאינטרנט לעומת 90.2% בעלות על מחשב ו-84% חיבור לאינטרנט בעשירון העשירי. פי ארבע יותר משפחות בעשירון העשירי מחוברות לאינטרנט בהשוואה לעשירון הראשון. ממש הקטנת פערים.

מה קורה להכנסות היה אפשר לשער שכאשר הכלכלה פורחת, לא לעוד זמן רב, תהיה איזה השפעה על אי השוויון בהכנסות, וראו זה פלא זה לא קורה. גם ב-2006 אי השוויון עלה, מדד ג`יני בהכנסה לנפש נטו הוא 0.390 לעומת 0.359 ב-1997. זה בהכנסה נטו בהודעה לא פורסם מהו אי השוויון בהכנסה ברוטו שהוא כמובן גבוה בהרבה. ככל שמערכת המס הופכת לפחות פרוגרסיבית כל גם יעלה אי השוויון בנטו.

בשנת 1988 חלקו של העשירון העשירי בהכנסות היה 23.6% לעומת 28.2% ב-2006, עליה של 4.6%, לעומת ירידה של 0.5% בעשירון הראשון מ-2.8% ל-2.3%. באופן מעניין חלקם של שני העשירונים, עשירי ותשיעי בהכנסות עולה, חלקם של העשירון הראשון והשני יורד, השירון השמיני שומר על חלקו, היתר מתנדנדים כלפי מטה.

כמו כן פורסם הדיווח על השכר הממוצע במשק, לא תתפלאו לקרוא שכ-74% מן העובדים משתכרים פחות מן השכר הממוצע. מכיוון שהפסיקו לפרסם את אלו שמשתכרים פחות מחצי השכר הממוצע הדיווח הזה איבד מערכו, עדיין יש ענפים כלכליים שהשכר בהם ממש מגוחך, למשל,  בשרותי אוכל ואירוח השכר הממוצע 3701 שקלים, בחינוך 5973 שקלים, וכידוע שכר העוסקים בחינוך הוא הדבר החשוב ביותר. כמובן שהממוצעים מסתירים פערי שכר בתוך ענפים, הרי מנהלים, מפקחים ופונקציונרים  מקבלים יותר מסתם מורים.

כל זה ביחד מציג תמונה עגומה של החברה בישראל, הכלכל הפורחת והחברה צונחת, או יותר נכון חלק מן החברה. ואם בזה לא די משרד החינוך מתקשה למצוא בתי ספר לשמונים תלמידים אתיופים בפתח תקווה, כי ההורים לא מוכנים שיהיו בבית הספר שלהם שחורים, חס וחלילה. משרד החינוך מנסה לשכנע ולפתור בעיות במקום להפעיל את סמכותו, בשביל מה יש סמכות אם לא מנצלים אותה במקום הנכון.

כנראה שיעניין אותך גם: