• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מחשבות על משבר כלכלי

איציק ספורטא

בחודשים האחרונים אנו נחשפים יותר ויותר להגיונה של השיטה הכלכלית הקיימת שבה אנשי פיננסים עושים הון ובדרך גורמים לנזקים כלכליים גבוהים. כאשר אותם מומחים, לכאורה, נופלים בשל מומחיותם השלטונות ששים לחלץ אותם. כאשר חברה כמו בר סטרנס בעצם פושטת רגל דואג הבנק המרכזי של ארה”ב להזרים לה כספים במיליארדים, בכלל מזרים הבנק המרכזי האמריקאי מאות מיליארדי דולרים לשוק הקורס הזה.  האם הייתם מתארים שבאותה מדינה ישוקעו סכומים כאלה במהירות כזו כדי לספק צרכיהם של עובדים עניים או עניים סתם. לא ולא כי אלו רגילים לחיות בזבל אז למה לא להמשיך להשאיר אותם במצבם המוכר.

בישראל אחד הבנקים שנפגע מהשקעותיו במגדלי הקלפים של השוק הפיננסי הוא בנק הפועלים, מעקב אחרי הדיווח שלו לציבור מגלה שבהתחלה (30/8/2007) דיברו על 35 מיליון דולר שנעלמו בדרך כל כסף בבור השחור של ההשקעה באג”ח מגובה משכנתאות. לאחר מכן (1/11/2007) דובר כבר על 119 מיליון דולר, ב-14/2/2008 כבר נמחקו 290 מיליון דולר. במאמר שהתפרסם ב 15/3/2008 מדובר כבר על מחיקה של 790 מיליון דולר. איזה מומחים יש לנו תוך חצי שנה הם העלו את הפסדיהם במכשירים פיננסיים מורכבים מ-35 מיליון ל- 790 מיליון דולר יותר מפי עשרים. כמובן שזה לא ישפיע על שכרו של היו”ר שגם השנה יגיע ליותר מ-10 מיליון שקל. מה לעשות המסכן התאמץ אבל לא כל כך יצא לו, אז  כדי לגרום לו לא להרגיש בחסרונותיו יש לתגמל אותו כראוי.

אילו היה אפשר להסתכל על הדברים הללו מבחוץ זה היה מבדר אלא שכל אחד ואחת שיש להם כסף בקרנות פנסיה וקרנות השתלמות וכמעט כל חיסכון אחר נמצא ונמצאת בשוק ההון, כי חכמי הכלכלה טענו שהדרך היחידה לנהל כספים היא דרך השווקים הפיננסיים, כיון שכישרונות הפועלים בהם לקחו על עצמם משימה הרואית להגדיל את חסכונותינו. רק מתברר שמטרתם העיקרית להגדיל את הונם גם על חשבון החוסכים.

במאמר מעניין על קרנות גידור נטען שהקרנות האלה בנויות כך שיעשירו את מנהליהן ללא גבול תוך נטילת סיכון גדול בכספיהם של המשקיעים. כך יוצא שכאשר הקרנות האלה קורסות המנהלים הולכים הביתה עם עשרות מיליוני דולרים והחוסכים בלי כמעט כלום. תגידו, מי כבר משקיע בשוק הזה? נכון שאלה שיש להם כסף, אבל קריסה של קרנות כאלה מביאה גם לקריסה של אחרים.

בכלל פתאום הכותבים בנושא הכלכלי מתגלים ככאלה שלא יודעים כלום והדרך שלהם להתמודד עם המצב הוא לשרטט את כל המצבים האפשריים. למשל, אחד מאבירי הכלכלה החופשית, סמי פרץ, כותב מאמר שבו הוא מסביר מה לעשות? “נודה על האמת, יש לנו כמה כיווני מחשבה. חלקם סותרים זה את זה, אבל אולי כדאי לפרוש אותם כאן כדי להגיע למסקנה ברורה”. במאמר הוא גם מעלה את נושא האמון: “הבעיה העיקרית של פריזמה כעת היא האמון של לקוחותיה – או נכון יותר היעדר האמון. ובניהול כסף של אחרים, אמון הוא הדבר הבסיסי והחשוב ביותר. בעצם, זה הדבר היחיד”. מה האם השווקים לא מספיקים? מה פתאום צריך אמון.

אותו פרץ שבוע קודם לכן יודע הכל וקובע בנחרצות איך כלכלה צריכה לפעול ומי הוא החברתי באמת: “המציאות מוכיחה שהדרך הנכונה היא של כלכלת שוק חופשי, החותרת לצמיחה ולתחרות שמגדילות את המשאבים, ולא זו של ניפוח משאבים חסר הבחנה, שמעצים גירעונות ופוגע בסופו של דבר בחלשים. הדרך הנכונה היא מעורבות ממשלתית מינימאלית, אבל זיהוי של כשלי שוק והתערבות של המדינה במקומות שבהם השוק לא פותר בעיות. הדרך הנכונה היא טיפול באוכלוסיות חלשות – הן באמצעות הקצאת משאבים למי שלא מסוגל, והן באמצעות מתן כלים למי שזקוק לקצת דחיפה. אז איך קוראים לדרך הנכונה הזו? כלכלית? חברתית? או אולי כלכלית-חמלתית?”  פתאום מגלה הכותב ערכים ששבוע קודם לכן לא היו באופק התודעה שלו. ככה זה עם מומחים לכלכלה, הם יודעים הכל עד אשר מתגלה שאותו כל הוא חלקי ופחות מכך.

אז הנה עוזרים ומוחקים מכל הבא ליד כדי להציל את אלו שהביאונו עד הלום. אותם כוכבים של אתמול שיהיו הכוכבים של מחר ויעשו הון מכוכבותם. וכמו בכל משבר כלכלי, שכמעט אף אחד לא ממש צפה שיקרה, מי שיסבול, הוא לא המומחים ונושאי כליהם, אלא האזרחים שמנסים לשרוד את כלכלת הג`ונגל שבה אנו חיים.

כנראה שיעניין אותך גם: