היום פורסם על ידי הלמ”ס דיווח על ההוצאה לבריאות בישראל. כרגיל בשנים האחרונות עולה חלקם של האזרחים בהוצאה. בעוד הוצאות של משקי הבית ב-1998 היו 26% מההוצאה כעת היא כבר 36%. גם ההוצאה הממשלתית היא בחלקה הגדול תשלום מס בריאות שגם הוא משולם על ידי האזרחים, 27%, בניגוד להוצאה של משקי בית, בתשלום מס בריאות מי שמשתכר יותר משלם יותר מס, אף שאין זה מס פרוגרסיבי. רק 37% מכלל ההוצאה מגיע מתקציב המדינה.
ההוצאה לנפש בארבע השנים 2002-2005 ירדה במצטבר ב-5%, ב-2006 נשארה באותה רמה ובשנת 2007 על פי האומדן עלתה ב-2%. ההוצאה לנפש בישראל נמוכה משמעותית מבמדינות אחרות, 1943 דולר במונחי כח קניה לעומת מעל 3000 דולר בחלק גדול מהמדינות האחרות. ב-1995 היית ההוצאה כאחוז מהתוצר בישראל דומה לממוצע במדינות ה-OECD, 7.7%. ב-2007 האחוז בישראל היה 7.9% לעומת 8.9% במדינות ה-OECD. כמו כן ההשקעה במבנים ובציוד לבריאות כאחוז מההשקעה הכוללת בנכסים קבועים ירדה מ-1.4% ב-1998 ל-1.1% ב-2007.
בתקציב שאושר אתמול קוצצו 300 מיליון שקל מתקציב קופות החולים, תוקם קופת חולים חמישית, וזה מה שכמובן יוזיל בהפוך את העלות למשקי בית. בכלל לעומת מדינות אחרות נראה שאצלנו לא צריך שירותי בריאות כי אנחנו בריאים מטבענו ושירותי בריאות יכולים רק לפגוע, בעיקר אם הם ממומנים על ידי המדינה.