• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

לשמור על ריסון ומשמעת

נושא הביטחון התזונתי – שהדו”ח אודותיו אתמול לא ממש זיעזע את התקשורת או את שר הרווחה – הוא רק קצה הקרחון שמראה עד כמה הדיבורים על רווחה הם דיבורים בעלמא. איציק ספורטא עם הנתונים
איציק ספורטאאיציק ספורטא

מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרט. חבר בוועד המנהל של מרכז אדוה לחקר השוויון בישראל ובאספה הכללית של עמותת הל”ה, ממקימי הקשת הדמוקרטית המזרחית.

אתמול פורסם דו”ח הביטוח הלאומי על “ביטחון תזונתי“ (pdf), שלא ממש זכה לייצוג הולם בתקשורת. מה לנו ול-19% מן האזרחים שלהם מחסור כלשהו במזון, 8.3% שלהם אי-ביטחון תזונתי קל או מתון, ו-10.6% החווים אי-ביטחון תזונתי קשה. אצל הערבים המצב הגרוע ביותר: כ-47% סובלים מאי-ביטחון תזונתי, 30.6% מאי-ביטחון תזונתי ניכר. ממצאים אלו היו צריכים לפתוח את מהדורות החדשות, אבל מה פתאום – יש דברים חשובים יותר. תמיד יש דברים חשובים יותר.

כשאני חושב על אנשים שצריכים לדאוג לגבי מזון אני פשוט לא מבין כיצד מקבלי ההחלטות ואזרחים בכלל יכולים לעבור על זה לסדר היום. שר הרווחה משה כחלון שזוכה לאהדה בשל פעילותו בשוק התקשורת, לא ממש שורף את המועדון כדי שאי-ביטחון תזונתי ייעלם מהעולם. אתמול צוטט באומרו: “אאבק לשיפור הביטחון התזונתי ולשם כך אדרוש מהאוצר להקצות בבסיס התקציב לשנת 2013 מאה מיליון שקל, כך שהתקציב לא יהיה חד פעמי, על מנת שנצליח למגר את התופעה הקשה”. השר הכי פופולרי בליכוד מבטיח להיאבק, ועל מה? על 100 מיליון שקל (שר הביטחון אפילו לא צריך לצאת מהמיטה כדי להשיג סכום כה פעוט). והוא רק מבטיח להיאבק, לא להעלים את הנושא מעל פני האדמה.

בכלל, בנושאים הכלכליים היום דנים בעיקר במאקרו. משרד האוצר כבר שולח אינסוף מסרים על החריגה בגירעון, שבהכרח לטעמו אמורה להביא לקיצוצי תקציב, כי אם לא אוי ואבוי. כדי להעמיד דברים על דיוקם יש לומר שהחריגה היא, בשלב זה, אחוז תוצר וזהו, לא איזו מפולת בלתי נשלטת. שר האוצר גם ממשיך לדקלם את דברי הריסון התקציבי: “כרגע אנו רק מעבדים את הנתונים הראשונים לקראת התקציב. התקציב הבא יחייב אותנו לריסון ומשמעת כדי לעמוד במסגרת כלל ההוצאה הפיסקלית של המדינה. לא תהיה סטייה ממסגרת ההוצאה והכלל הפיסקלי. נשמור מכל משמר על כלכלת ישראל גם אם נצטרך לרסן ולעמוד על המשמר במטרה לאפשר את המשך הצמיחה, כדי שלא נמצא את עצמנו במקומות שאנו לא רוצים להיות בהם”.

אילו מלים: סטייה, נשמור, נרסן.

מה הוא אומר בעצם? שכל מי שחשב שמדינת ישראל יוצאת לדרך חדשה בהשקעות החברתיות שלה שישכח מזה, יש צורך ביציבות, בריסון ועוד ועוד. הממשלה שקיבלה את עקרונות ועדת טרכטנברג כמעט שוכחת מהם. הבעיה שגם טרכטנברג ביססה את המלצותיה על התפיסה המבוטאת על ידי שר האוצר, שהתקציב יעלה בעיקר ממשאבים שיקוצצו מתקציב הביטחון. לבסס המלצות חברתיות בישראל על בסיס הנחה מופרכת זו ממש חוכמה.

ללא מאבק מתמשך בנושא לא יזוז כלום, בעיקר כשהממשלה כבר מקיפה 94 חברי כנסת עד 110 – הערבים הרי לא נחשבים, הם רק נהנים מאי-ביטחון תזונתי ועוני מבהיל. נושא הביטחון התזונתי הוא רק קצה הקרחון שמראה עד כמה הדיבורים על רווחה הם דיבורים בעלמא, כי אם המדינה אינה יכולה להקצות 0.0125% מהתוצר לנושא אזי זוהי פשיטת רגל, והסיכוי שייעשה משהו בלי לחץ ציבורי מסיבי היא חלום באספמיא.

כנראה שיעניין אותך גם: