מה שהיה הוא מה שיהיה? תלוי
בזמן האחרון יש לי תחושה שמה שהיה הוא שיהיה, בעיקר בנוגע לדרך בה החברה מתגלגלת לידיהם של בעלי כח שבעולמנו המצומצם הם ברובם בעלי הון, נספחיהם ואלה שחושבים שבעתידם יהיו הון וכוח. אלא שהתבוננות פחות רגעית דווקא מעוררת תקווה, כיוון שמה שהיה אינו מה שהווה ומה שהווה לא מחויב המציאות שיתקיים בעתיד.
בעת שיש משבר כלכלי, או אחר, הציפייה היא שהדבקות ברציונאל של המערכת שכשלה ייחלש ואולי אף, רחמנא ליצלן, ישונה. אלא שזוהי תפיסה נאיבית שמבוססת על תפיסה שעדיין שלטת גם במחקר המדעי ולפיה תיאוריה שאי אפשר לאשש אותה אל מול המציאות – דינה אחד להיעלם. קון בספרו “המבנה של מהפכות מדעיות”, שפורסם כבר ב-1962, מצא שפרדיגמות שאפשר לתארן כתפיסות עולם מדעיות שכוללות תיאוריות, אינן מתחלפות משום שהופרכו אלא בתהליך של מאבק בין הכוח המשמר את הפרדיגמה בדבקות דתית לבין כוחות חדשים שמעלים פרדיגמה מתחרה.
אם כך במדע, על אחת כמה וכמה בתפיסות שהופכות לחלק מהתרבות בכלל. על כן לא מפתיע במיוחד שהמשבר הכלכלי בשלב זה אינו מבשר שידוד מערכות מוחלט בדרך בה תופסים אנשי אקדמיה, אינטרסנטים קובעי מדיניות, ואפילו פעילים בחברה האזרחית, את הדרך בה צריכה החברה להתפתח. כדי שזה יקרה לא מספיק לבשר על כישלון הדרך הקודמת, כישלון שברור לעיני כל.
בנושא החברתי-כלכלי, בניגוד לנושאים טכנולוגיים, מערכת האמונות והדעות אינה מתבססת על המצאות אלא על רעיונות קיימים וסידורם מחדש. כדי שזה ייעשה, צריך להעלות מחדש לפני השטח ולדיון הציבורי את אותם רעיונות. אבל זה כמובן לא מספיק כי כדי שהרעיונות אלו יהפכו לחלק אינטגראלי מהדיון ולאחר מכן ישפיעו על הדרך בה מתקבלות החלטות בנושאים הללו – יש צורך לגייס מוקדי כוח קיימים ולבנות מוקדי כוח חדשים שיהיו חלק מהמשחק הפוליטי המפלגתי ובחברה האזרחית.
אם המערכת הכלכלית קרסה וניצלה רק הודות לכוחה, הקיים עדיין, של המדינה, יש להבהיר זאת ולבחון את הכשלים בדיון שעדיין ממשיך להתבסס על האמת המקובלת לגבי יכולתו של המגזר הפרטי לנהל את הכלכלה וגם כל דבר אחר, כמו מערכות החינוך והבריאות, לעומת אי יכולתה של הממשלה לעשות זאת. יש לבחון את האמת המקובלת ולפיה למנהלים יודעי-כל ולמעסיקיהם בעלי ההון מגיע תגמול כספי שדומה לזכייה בלוטו על בסיס חודשי. לא ארחיב בנושא אבל ברור שהכלכלה צמחה גם לפני שהתגמול הזה היה כה גבוה, בטח ביחס לשכרם של עובדים.
כך שרק דיון, ויותר מכך, מאבק לא מתנצל שצריך להתבטא גם בהפעלת כוח בשדה הפוליטי יבטיח שמה שהיה, הוא לא מה שיהיה.


