עַל גַּב קִיר

עַל גַּב קִיר נוֹפֵל
שְׁאֵרִית הַבַּיִת
אֲנִי עוֹמֵד לְשַׂרְטֵט
מְקוֹמוֹת חַיִּים
לְהַעֲמִיד סִימָנִים
לִנְשִׁימוֹת לַיְלָה
לִמְהוּמוֹת יוֹם
עַכְשָׁו
בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת
קַשּׁוּב עַד הַקָּצֶה
דָּרוּךְ מִבִּפְנִים
שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹתַר בִּי
מִמְּלֶאכֶת חַיִּים שְׁלֵמָה
שְׂמָחוֹת קְטַנּוֹת
שְׁזוּרוֹת בִּכְאֵבִים גְּדוֹלִים
רַק הֵד עָשָׁן שֶׁל זִכָּרוֹן
אֲנִי עוֹמֵד עַל דֹּפֶן הָרִיק
וְאוֹמֵר:
כָּאן הָיְתָה מַחְזִיקָה אִמִּי
אַחִים חוֹלִים בַּלַּיְלָה
וְכָאן הָיָה עוֹמֵד אָבִי עִם תְּפִלִּין
אֶל מוּל הַכֹּתֶל
תָּמִיד אֶל מוּל הַכֹּתֶל
וַאֲנִי רוֹשֵׁם תִּקּוּנִים
בְּשֶׁטַח רֵיק
הִנֵּה תִּקּוּן לַהֲרִיסוֹת הַמִּטְבָּח
וְהִנֵּה תִּקּוּן לַהֲרִיסוֹת הָרַחְצָה
וּלְכַסּוֹת אֶת בֹּשֶׁת הֶעָפָר
בְּמַרְצָפוֹת שֶׁל תְּמִימוּת
שֶׁל תִּקְוָה לַהֲסָרַת בּוּשָׁה
וְעַכְשָׁו
שֶׁמִּן הַבַּיִת נוֹתַר רַק חָלָל
אֲנִי עוֹמֵד
וּמְדַמֶּה לִי
עָבָר
וּמְדַמֶּה לִי מָקוֹם
שֶׁנַּעֲשָׂה
עָפָר
מתוך ספרו החדש של ארז ביטון, “נופים חבושי עיניים” (הקיבוץ המאוחד)


