אתם לא מדברים עליי
אתם לא מדברים עליי
אתם מדברים עליהם
על אלה שנשארו
אלה שאמותיהן נשארו במושב
שאבותיהם נשארו בשכונה
עליהם אתם מדברים
על אלה שנשארו בשיכונים בנתיבות באופקים ובקריית שמונה
על אלה שאין להם מה להפסיד
הם כבר פספסו את הרכבת
רכבת ישראל
חבל ההצלה התחלף בחבל תלייה
והם שרים:
התקווה בת שנות אלפיים
והם לא רוקדים לצלילים של הימים שעוד יבואו
ועוד יבואו ימים
לא בסליחה
ולא בחסד
והם יושבים מול הטלוויזיה
וצופים בפרסומות
ובתוכניות ריאלטי
הם מניפים דגלים
כחול לבן
אתם לא מדברים עליי
אני הייתי באוניברסיטת:
בן גוריון
בנגב יבחן העם בישראל
רכשתי השכלה
אתם מדברים עליהם
שנשארו
מאחור
עם המשפחה שלהם
עם התבשילים והאבק במושבים הזנוחים
עם המטפחת של הסבתות והזקן הלבן של הסבים
עם בנקאים כועסים ומכתבים ממשלתיים
אתם לא מדברים עליי
אני הייתי קצינה בצה”ל
המסדר יעבור לדום
ותדע כל אם עבריה
אתם מדברים עליהם
עם הח’ והע’
עברית צחה
מה כבר השארתם להם
מלבד הייאוש והאבטלה
מלבד הדיכאון והבטלה
אתם לא מדברים עליי
אתם מדברים עליהם
עם המוזיקה המזרחית
והכדורגל ביציעים של בית”ר
אבל
כשאתם אומרים לי:
כל המרוקאים גנבים
אבל את משלנו
אתם מדברים עליי


