למען זכויות הלהט"בים. היהודים
לפני כשנה וחצי יצא לאקרנים הסרט הישראלי “עלטה”. הסרט לא עורר עניין רב, אולי מאחר ועסק בתופעה כואבת שרבים, ובוודאי בקהילת הלהט”ב המקומית, מעדיפים לעצום אל מולה עיניים. הסרט עסק בדיכוי השיטתי, בניצול, בסחיטה ובסיכון חייהם של להט”בים פלסטינים על ידי השב”כ הישראלי, ותוך כך קילף את באיטיות, אך בשיטתיות, את המסכה העוטפת את משטר הדיכוי תחתיו חיים מיליוני אנשים ב”דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון”. אבל, כאמור, הסרט לא עורר עניין רב, ולא רק בגלל הבעיות והסטריאוטיפים הרבים שהוטמעו בתסריט. כעת, שנה וחצי לאחר מכן, כבר לא מדובר בתסריט של סרט עלילתי: הסרבנים החדשנים והאמיצים מיחידת המודיעין 8200 חשפו, ללא כחל ושרק, את מה שרבים ידעו כבר קודם – את העובדה כי המשטר הישראלי, באמצעות יחידות המודיעין והביטחון שלו, משתמש בשיטתיות בשיטות נלוזות הכוללות סיכון חייהם של להט”בים פלסטינים, סחיטה ואיומים.
“אם אתה הומוסקסואל שמכיר מישהו שמכיר מבוקש – ואנחנו היינו צריכים לדעת את זה – ישראל תהפוך את החיים שלך לאומללים… בקורס ההכשרה ממש לומדים ומשננים מילים שונות להומו בערבית”, אמר אחד מ-43 החתומים על המכתב. הדבר הזה, שכולם לכאורה ידעו שנעשה, זכה סופסוף להוצאה פומבית מהארון – עכשיו כולנו יודעים מיהם החיילים שמאזינים, מי מעביר את המידע לסוכני השב”כ, איזה מידע משמש אותם ואיך עובדת המערכת הזו שכל תכליתה הפרה שיטתית של זכויות אדם.
לנוכח החשיפה המזעזעת, היה מצופה מארגוני הלהט”ב הישראלים להרים קול זעקה, למחות, לארגן הפגנות, ובאופן כללי להיות חוד החנית במאבק נגד הפרקטיקות הנלוזות הללו. אולם אגודת הלהט”ב, הארגון הגדול והמרכזי לזכויות להט”בים בישראל, הסתפקה בהודעה לקונית ובעייתית, שמצד אחד מסתפקת בהכחשה הגורפת שיצאה מצה”ל, ומצד שני מלבינה את הפשע ומטילה את האשמה על הפלסטינים, שהם כידוע פרימיטיבים והומופובים:
טענות 43 הסרבנים מטרידות. בעוד חלק מדרכי הפעולה שהם טענו שמתקיימות הן לגיטימיות, כמו הצעת טיפול רפואי תמורת מידע על טרוריסטים, חשיפת נטיות מיניות של פרטים בחברה מוסלמית רדיקלית אינה לגיטימית. השלטונות הפלסטינים רודפים את המיעוט הלהט”בי ויש לגנות אותם ולפעול נגדם בשל כך, ולא לחשוף להט”בים לרדיפה על ידם. יש לקוות שהכחשת צה”ל את טענות הסרבנים נעשתה לאחר בדיקה יסודית ושפרקטיקה כזו, אם ננקטה, תיפסק. בנוסף, לראייתנו על מדינת ישראל לאמץ מדיניות ברורה בנושא טיפול במבקשי מקלט הנרדפים על רקע נטייתם המינית וזהותם המגדרית, כל עוד אינם מהווים סיכון בטחוני.

מארגון חשוב אחר, הבית הפתוח לגאווה וסובלנות בירושלים, ארגון המתיימר לייצג באופן שיוויוני להט”בים יהודים וערבים בירושלים, לא שמענו כלום! דפדוף בדף הפייסבוק ובאתר הבית הפתוח העלה כי הדבר המרכזי שמעסיק את הארגון בימים אלו הוא גיוס תרומות למימון הצבת דגלי גאווה ברחובות ירושלים ביום המצעד, אשר יתקיים ביום חמישי הקרוב לאחר שנדחה עקב המלחמה בדרום. אף אחד לא טרח לשאול עצמו האם יש טעם בכלל במצעד גאווה ובדגלים שעלותם עשרת-אלפים ₪ בשעה שזכויות להט”בים, ביניהם ירושלמים ממזרח העיר, מופרות באופן גס שכזה, והארגונים האמורים להיות חוד החנית במאבק נגד הפרה שכזו מגיבים בשתיקה רועמת כל כך. נראה כי שאר ארגוני הלהט”ב, מ”גאים בגליל” ועד איגי וחוש”ן, כנראה כלל לא מצאו את החשיפה האחרונה רלוונטית לפעילותם, והוכיחו שוב כי הם מייצגים, במקרה הטוב, את זכויות הלהט”בים היהודים.
בשתיקה זו הוכיחו פעם נוספת ארגוני הלהט”ב כי עניינם אינו באמת בהגנה על זכויות של להט”בים, אלא בעיקר בשימור כוחם וקשריהם עם הממסד. מנהלי הארגונים וחברי מועצות העיר הלהט”בים ברחבי הארץ אינם מוכנים, ככל הנראה, לסכן את השליחויות התכופות במימון הממסד לבירות אמריקה ואירופה, לשם קידום תיירות גאה, נסיעות המשמשות על הדרך גם להלבנת פשעי הכיבוש והדיכוי הישראלי (פינקוושינג). קל יותר לדברר את עמדות הממסד ולהציג קבל עם ועולם את צה”ל כצבא הכי ליברלי ומוסרי בעולם, ואת ישראל כמדינה מערבית המגנה ומקפידה על זכויות להט”בים, מאשר לומר את האמת המרה – צה”ל מפר ברגל גסה זכויות אדם של להט”בים ומסכן את חייהם, ומשטר הכיבוש הישראלי אינו בוחל בשום טקטיקה נלוזה לשימור הכיבוש ולהמשך משטר הדיכוי של הפלסטינים. האמתלה, כתמיד, בטחונית, ומול הצדקות ביטחוניות ולאומיות גם ארגוני הלהט”ב מוכנים להתיישר ולהתייצב לדגל, וחבל.
לקריאה נוספת:
מחשבות על המאבק נגד קמפיין התיירות הגאה


