טקס
שיר לשבת
הַנָּשִׂיא יָרוּם הוֹדוֹ
רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה, כְּבוֹדוֹ
שַׂר הַבִּטָּחוֹן וְאִישׁ סוֹדוֹ
הָרָמַטְכָּ”ל – רַעַד קַל – וְזֶה שֶׁאֲנִי לֹא מְזַהֶה לְיָדוֹ
הַדֶּרֶג הַשַּׁלִּיט וְכָל צַמֶּרֶת הַפִּקּוּד
(כָּאן אֲנִי מַתְחִיל לָלֶכֶת לְאִבּוּד);
מְפַקְּדֵי הַכֹּחוֹת הַמְּזֻיָּנִים, כָּל הַמִּצְטַיְּנִים
בְּבִנְיַן כֹּחַ, בְּשִׁמּוּר כֹּחַ, בְּמִנּוּף כֹּחַ, בְּנִהוּל כֹּחַ, בְּהַפְעָלַת כֹּחַ
שֶׁל הַמַּעֲרָךְ הַתּוֹמֵךְ וְהַלּוֹחֵם
אֵין לִי כֹּחַ כּוּשֶׁלָאִמָּאשֶׁלָּכֶם
לַמִּלְחָמוֹת הַמְּזֻיָּנוֹת שֶׁלָּכֶם.
מתוך ״מי בעניין שלנו״ (עם עובד, 2013)



