משבוע לשבוע זמן ההמתנה מתקצר
בשבועות האחרונים מצטרפים פעילי תעאיוש אל קבוצה של פלסטינים באזור ההרודיון. הפלסטינים, הישראלים וכמה בינלאומיים יוצאים לשדה קטן הגובל מצפון בכפר ג’בת א-דיב וממערב בחוות שדה בר. שנים רבות חששו הפלסטינים להגיע לשדה ולעבדו, ואכן ההזנחה ניכרת. בשדה יש שרידים מעטים של עצי שקד וזית, אך ברובו מכוסה השדה בעשב מצהיב וגבוה.
לפני היציאה לשדה ממתינים למאחרים ביציאה מהכפר, ובינתיים מתכבדים מהתותים הבשלים שגדלים למכביר על שני עצי תות גדולים. בשדה עצמו הריטואל השבועי כמעט זהה: מגיעים לעצים, מתחילים לפנות את העשב סביב העצים ברדיוס הולך וגדל וממתינים. משבוע לשבוע זמן ההמתנה מתקצר. לאחר זמן מה, עובר על הגבעה המפרידה בין השדה לחווה הטנדר של הרבש”צ, ולאחר עוד זמן מה, מגיע ג’יפ צבאי ראשון, לאחריו לפעמים גם ג’יפ שני, משטרה ומנהל אזרחי.
למרות שלפלסטינים יש מסמכים המעידים על הזכויות בקרקע, המנהל טוען שמדובר באדמות יהודים, ומזמין את בעלי הקרקע להוכיח את טענתם במנהל באחד מימי השבוע. עד שנושא הזכויות על הקרקע יתבררו במנהל עם עזרת סיוע משפטי או בלעדיו, אנו נמשיך להגיע עם הפלסטינים לשדה כדי להראות שעידן הפחד הסתיים ולפלסטינים הזכות לדרוש ולקבל את רכושם חזרה.
אמיר ביתן הוא פעיל זכויות אדם, איש מחשבים וגיאוגרף


