על רוע מזוקק ועוול מוחלט
ממש כשם שהסתיו מגיע אחר הקיץ כך עם בוא היורה, המבשר על תחילתו של מסיק הזיתים ,חוזר להשתולל באין מפריע רוע המתנחלים.
בעוד מודעות העיתונים מזמינות את הציבור ליטול חלק בחוויית המסיק באזורי הארץ השונים, משתוללים המתנחלים ברחבי הגדה המערבית. גודעים עצים ומשחיתים את יבולם של הפלחים הפלסטינים. רוע זה איננו מקרי והוא חוזר כריטואל קבוע בשנים האחרונות. נערי הגבעות הפרועים לומדים ומפנימים את השיטה לה מטיפים רועיהם הרוחניים, הם מוכיחים חזור והוכח שכל מפעל ההתנחלויות מיוסד על עוול וגזילה.
את משנתו של האב הרוחני של המפד”ל , הרב מרדכי אליהו, על התופעה, ניתן ללמוד מכתבתו של העיתונאי אבישי בן חיים שהתפרסמה ב – ynet בתאריך: 24.10.02.
” על רקע העימותים בין המתנחלים לבין מוסקי זיתים פלסטינים , קבע השבוע הרב מרדכי אליהו , מחשובי הרבנים של הציונות הדתית , כי מותר למסוק זיתים ממטעים של פלסטינים ולקחת את יבולם. הרב אליהו אמר את הדברים כשביקר שלשום בחוות גלעד. במסגרת הדברים שנשא הרב אליהו בפני הנוכחים במקום הוא אמר: “כתוב בפסוק `ארצות גויים ועמל לאומים יירשו`… מה זה? כשאדם יש לו שדה , יש לו אדמה, בא מישהו ונוטע שם עץ בלי רשות בעל האדמה , ובעל האדמה לא ראה, לא שם לב, או שלא יכול למנוע. אחרי זה בא לו עם כוח- אז הוא אומר לו לבעל העץ: אתה נטעת באדמה שלא ברשות, העץ יישאר כאן, הפירות שלי, אתה תלך מכאן!
אז אם הגויים נוטעים עצים באזור שלנו, נוטעים פירות, נוטעים בתים אפילו, וגם בתים שלא בנית ועצים ופירות אשר לא אתה נטעת. מדוע? האדמה היא שלנו ובנית בית על המקום שלי, אתה נוטע עץ אז המקום שלי וגם הפירות שלי.אז כל הדברים הם של עם ישראל.
רק תישאר שאלה אם צריך להפריש תרומה, או לא להפריש תרומה. לכן אומר `ועמל לאומים יירשו`, אם לאומים עושים משהו בארץ- הם יעבדו ויעבדו אבל יורישו אותם, זה מגיע לנו- הדבר הזה כולו…”
החרפה כל כך גדולה ועצומה והיטיבה לבטאה ידידתי המשוררת אגי משעול , בשירה “עץ הזית”. היא סיפרה ששיר זה נישא במעמדים שונים ומגוונים.
כן ,בזמנים קשים העטויים בושה , כלימה וחרפה , כמו הזמן הישראלי הנוכחי, אנו נזקקים לקול צלול ברור ומגובש כמו קולה של אגי. הנה לפניכם השיר שנכתב בחורף 2002 , נקוה שלא נצטרך לצטט אותו גם בשנה הבאה , ושהחרפה תימחה ממקומותינו.
דודי מחלב מלמד פילוסופיה במכללת “עלמא” וב”אוניברסיטה הפתוחה”


