• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

האם היית קונה מכונית משומשת מאבינרי?

יוסי דהאן

פרופ` שלמה אבינרי כתב מאמר “שקרי ז`נבה“, בו הוא מפרט את מה שנראה בעיניו כשקרים שמספרים תומכי הסכם ז`נבה לציבור הישראלי. אבינרי מסכם ואומר שהוא לא היה קונה מכונית משומשת מאנשים אלה. בואו נבחן אם אתם הייתם קונים מכונית משומשת מאבינרי. (מצטער על הקלישאה, אבל הוא התחיל).

הטענה המרכזית של אבינרי היא: כי בניגוד למה שנטען על ידי יוזמי המסמך כי יש בו הכרה של הפלסטינים במדינת ישראל כ”מדינת העם היהודי”, זהו שקר. כותב אבינרי:

“לא נכון. העם היהודי אינו נזכר במסמך. מה שנאמר הוא כי “הצדדים מכירים בפלסטין ובישראל כבתים הלאומיים של עמיהם”. מי שירצה יוכל בהחלט לומר כי ישראל כ”מדינת כל אזרחיה” היא ביתו הלאומי של “העם הישראלי”, הכולל יהודים וערבים. לא מקרה הוא שהמילה “יהודי” אינה מופיעה במסמך. בין חותמי המסמך הפלסטינים אין מי שסבור כי קיים עם יהודי”.

טיעון מעניין אך מופרך. בעמוד 15 בחוברת שהגיעה לביתי וכנראה גם לביתו של אבינרי כתוב בחלק המבוא:

“שהסכם זה מציין את ההכרה בזכותו של העם היהודי למדינה ואת ההכרה בזכותו של העם הפלסטיני למדינה”.

אבינרי כנראה דילג מבלי משים על עמוד 15.

אבינרי חושף שקר נוסף, יוזמי המסמך טענו שהפלסטינים ויתרו על זכות השיבה. שקר קובע אבינרי.

“לא נכון. נאמר בו כי החלטת האו”ם 194, והחלטות אחרות, יהיו הבסיס לפתרון בעיית הפליטים. החלטה 194 אמנם אינה מדברת על “זכות” השיבה – היא רק קובעת כי הפליטים ישובו למקומותיהם. בתפיסה הערבית, החלטה 194 היא הבסיס ללגיטימיות הבינלאומית לזכות השיבה.”

דילגתי לסעיף 7 ביוזמה העוסק בבעיית הפליטים. בסעיף 2 אכן מוזכרת החלטה 194 של האו”ם (שאגב אינה החלטה מחייבת כיוון שהיא התקבלה על ידי העצרת הכללית שהחלטותיה, בניגוד להחלטות מועצת הביטחון, אינן מחייבות),אולם שם כתוב שהחלטה 194, יחד עם החלטת מועצת הבטחון 242 (המחייבת) וסעיף 2ב` ביוזמת השלום הערבית, יהוו בסיס לפתרון נושא הפליטים. בהסכם יש סעיף מפורש הקובע כי זכויות הפליטים יממושו על פי סעיף 7 בהסכם המציע הסדרים ליישוב הפליטים. 

ההסדרים הללו רחוקים מאד מ”זכות השיבה לפי התפיסה הערבית”.

תלמיד בשנה א` במדע המדינה שהיה מעניק את הפרשנות שמעניק אבינרי ל”זכות השיבה”, לא היה מקבל ציון עובר בקורס “קריאה מודרכת”.

אבינרי גם מגלה שיוזמי המסמך גם לא סיפרו לציבור כי בהסכם מדובר על פיתוח “דרכים מתאימות להנצחת הכפרים והקהילות שהיו קיימים לפני 1949”.

אכן בסעיף המכונה “תכניות פיוס” מדובר על יצירת פורומים להחלפת נרטיבים הסטוריים לקידום הבנה הדדית של העבר, ופיתוח תכניות תרבותיות בין-קהילתיות, על מנת לקדם את מטרות הפיוס בכל הקשור להסטוריות שלהם. אכן איום ונורא. מזל שאבינרי חשף את מהלכי הפיוס הסודיים הללו בפני הציבור הישראלי, לפני שהם יצאו לפועל. אתם מתארים לכם מה פיוסי כזה יכול לעולל לחוסן הלאומי ולתחושת הבטחון בצדקת הדרך של ילדינו.

מה שמביך במאמר של אבינרי זה היעדר היושר האינטלקטואלי, האופי הדמגוגי של הטיעונים והניסיון להסית נגד יוזמי ההסכם על ידי הפצת טיעונים שיש לי תחושה שגם אבינרי מודע למופרכותם. (אגב באתר Y-net מאמרו של אבינרי קצר תשואות סוערות ומבחר יצירתי של קללות נגד “הסמולנים”).

אני מניח שכאחד מחותמי “אמנת כינרת” הסכם השלום היחידי שאבינרי יהיה מוכן לחתום עליו יהיה הסכם עליו חתומים אפי איתם ופטריוטים יהודים דוברי אמת כמוהו.

כנראה שיעניין אותך גם: