בזמן האחרון כולם נהיו ממשילי משלים על חיות, ראו מה שכתבו גל לוי וניצה ברקוביץ. גם שר האוצר בכנס הקרוי ועידת ישראל לעסקים הפנה פניו בבוז וטען “הטענה כאילו אפשר לעשות מדיניות חברתית מנותקת ממדיניות כלכלית לא אפשרית- אין חיה כזאת. אי אפשר להניע את הגלגל החברתי בלי הגלגל הכלכלי אלה גלגלי שיניים מחוברים אבל יש להם סדר מסוים”. ומהו הסדר? בואו נעשיר את העשירים ואז הללו בטוב ליבם יזרקו לנו עצם. בואו נפרק את המדינה מכל נכסיה, קרקעות (הצעת אולמרט לחלק קרקעות בחינם, תנחשו למי?), המונופולים (חשמל, מים, בתי זיקוק), אחריות לחברה (בריאות, חינוך, רווחה) ואז יבוא לציון גואל. השר פריצקי אף טען שמי שעוזר לפרק מונופולים צריך לקבל פרמיה על הסיכון, כך שאין פה שום שיקול כלכלי אלא דוגמה אידיאולוגית כמו הדוגמה שכביכול היא מנסה להחליף, הדיקטטורה הקומוניסטית.
ברגע שלא יהיה למדינה כח כלכלי נאלץ לבקש נדבות מאותם אנשים שנהנו מהנכס הציבורי. במקום לפעול ולעודד את האזרחים ככלל באמצעות יצירת מערכת חינוך שוויונית, למשל, בואו נפרק את מערכת החינוך כדי שיהיו כמה שיותר עובדים שתלויים בטוב ליבם של מעסיקים שהתרגלו להעסיק עובדים בשכר נמוך ולקבל כל יום מתנות שלא מגיעות להם (עוד ועוד הטבות במס).
כזכור גם שרת החינוך נזקקה לביטוי `אין חיה כזאת` כאשר נשאלה על שוויון בחינוך. נודה על האמת אין חברה יש רק כלכלה ומדדים שאמורים למדוד הצלחה כלכלית, מה קורה אחר כך נתון בידי השוק החופשי. אף אחד אף פעם לא שואל חופשי למי? ככל שהשוק חופשי יותר והמדינה מקבלת את הנחות היסוד שלו כך קטן החופש לאנשים שאינם נמצאים בין המוזמנים המשלמים בועידות העסקים השונות העולות כפורחות. בתאור שניתן לתמונה ב”ידיעות אחרונות” (עמ` 7) שבה מצולמים פעילים חברתיים שהצליחו להיכנס למקום מושבם של אותם מכובדים נכתב, “דברי שר האוצר הופרעו ע”י מתפרעים שהצליחו לחדור לאולם המאובטח היטב… הקהל, מראשי המשק בישראל, מחא כפיים לשר, וזה סיכם את האירוע: `זאת הייתה פרובוקציה`”. מי שלא נמצא בצד האידיאולוגי שלהם הוא מתפרע, פרובוקטור וסתם טיפש שלא מבין לאיפוא מובילה אותנו ההנהגה היודעת כל. אותה הנהגה שהביאה אותנו עד הלום ותמשיך להוביל אותנו עד שנגיד די ונעמיד אותם במקומם.