אבנים
שיר לשבת
עוד בנושא שני שירים ממחזור שכנים
לִפְעָמִים בַּבֹּקֶר בַּמִּטָּה
אֲנִי חוֹשֵׁב אֵיךְ אֲגַלְגֵּל
אֶת הָאֶבֶן הַיּוֹם.
וְאָז אֲנִי נִזְכָּר בְּאָבִי
מְגַלְגֵּל אֶת הָאֶבֶן
יוֹם יוֹם, הָלוֹךְ חָזוֹר
בַּדְּרָכִים, קַו אֵילַת
יְרוּשָׁלַיִם, אֵילַת תֵּל אָבִיב.
וּכְשֶׁחָזַר, הָאֶבֶן כְּמוֹ הַר
נֶעֶמְדָה בְּסָלוֹן, חִכְּתָה לְמָחָר.
וְאָבִי מֵסִיט מַבָּט, אוֹכֵל מָרָק,
מִשְׂתָּרֵךְ לָאַמְבָּט, רוֹחֵץ, נִרְדַּם.
הָיִיתִי יֶלֶד. לֹא הָגִיתִי
בָּאֲבָנִים, מִלְּבַד בְּחַלּוּקִים
שֶׁאָסַפְתִּי בְּיָד קַלָּה
וְהִקְפַּצְתִּי לְצַחֵק
עַל הַמַּיִם.
מתוך “הון עצמי” בהוצאת הקיבוץ המאוחד


