ריקוד אחרון
הוֹי הַזָּר,
אֲנִי מוֹשֶׁכֶת אוֹתְךָ לְרַחֲבַת הָרִקּוּדִים וְאַתָּה
כּוֹסֵס אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיךָ הָלוֹךְ וָשׁוֹב.
הַמֶּלְצַר שׁוֹאֵל: כָּכָה רוֹקְדִים בְּאַרְצְךָ?
אַתָּה אוֹמֵר: לֹא, כָּךְ הוֹלְכִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
אַתָּה מְסַפֵּר לוֹ אֵיךְ הִתְחַלַּפְתָּ עִם עֵץ עָקַר,
אֵיךְ שָׁתַקְתָּ כְּשֶׁנָּעֲצוּ בִּבְשָׂרְךָ פְּתָקִים עַל כְּלָבִים אֲבוּדִים,
אֵיךְ הִזְרַקְתָּ לִוְרִידֶיךָ נְמָלִים כְּחֻלּוֹת.
וַאֲנִי מַזְכִּירָה לְךָ: כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ בָּעֲמִידָה עַל רֹאשְׁךָ
נָזְלוּ מֵאַפְּךָ מִכְתָּבִים שֶׁשָּׂרְדוּ אֶת הַיָּם.
הוֹי הַזָּר,
אֲנִי אוֹחֶזֶת בְּיָדְךָ וּמוֹלִיכָה אוֹתְךָ תַּחַת שַׁעַר הַנִּצָּחוֹן.
אַתָּה מְדַגְדֵּג בְּבָתֵּי הַשֶּׁחִי שֶׁלְּךָ וְצוֹחֵק אֶל עוֹבְרֵי הָאֹרַח:
בְּמוֹלַדְתִּי מַשְׁחִירִים אֶת עֵינֵי הַיְּלָדִים מִפַּחַד עֵין הָרַע
עַד שֶׁהַמְּטוֹסִים יָשׁוּבוּ וּבְשׂוֹרָה מְשַׂמַּחַת בִּכְרֵסָם.
בְּמוֹלַדְתִּי גְּבָרִים מוֹתִירִים חוּטִים דְּבִיקִים עַל יַרְכֵי נְשׁוֹתֵיהֶם
רֶגַע לִפְנֵי הַיְּצִיאָה לִקְרָב אַחֲרוֹן.
וְאַתֶּם כָּאן עוֹשִׂים אַהֲבָה עַל מִדְרָכוֹת
וּמֵתִים בְּמַעַבְרֵי חֲצִיָּה בֵּין כְּבִישֵׁי עִלִּית.
הוֹי הַזָּר,
בּוֹא נִקְנָה דָּבֶּל אֶסְפְּרֶסוֹ,
נִשְׁתֶּה אוֹתוֹ לְיַד הַגֶּשֶׁר וּנְדַבֵּר סְמוֹל טוֹק,
נִמְצָא מִלִּים נִרְדָּפוֹת לְמַרְתְּפִים נִשְׁכָּחִים וּלְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ.
אַתָּה תִּלְאַט לַגֶּשֶׁר:
אִמִּי הִבְעִירָה אֶת הַסְּפָרִים שֶׁהוֹתַרְתִּי מֵאָחוֹר
וּבַמַּיִם שֶׁבִּשְּׁלָה הָאֲכִילָה אֶת חֲתוּלֵי הַשְּׁכוּנָה
וְשׂוֹרֵד קְרָבוֹת קָשִׁישׁ.
הִיא חָשְׁשָׁה מִקִּלְלַת הַכְּתָבִים.
אֲנִי חָרֵד פֶּן חָטָאתִי בְּפֵרוּשָׁם שֶׁל גְּשָׁרִים.
הוֹי הַזָּר, תֵּן וְאֶכְתֹּב לְךָ מוֹלֶדֶת.
– לֹא. בַּגֵּיהִנֹּם שֶׁכָּתַבְתִּי אֲנִי, כָּל הַמּוֹלָדוֹת
נִשְׂרְפוּ בְּפֶרֶק אַחֲרוֹן.
מערבית: שיח’ה חליווה ורחל פרץ
מתוך ספר שירה שבכתובים



