צאו מהיער
“ברור שקק“ל, אשר בין השאר אחראית על נטיעות עצים בישראל, תבקש תרומות מאמריקאים עבור ‘קמפיין חירום לאש ביערות‘ כתגובה לאש הקשה המתפשטת בהרי הכרמל. אבל אני לא תורם”, כתב כבר ביום שישי – 24 שעות לתוך האסון – ג’פרי גולדברג בבלוג שלו באתר המגזין “אטלנטיק”. גולדברג, לרוב בעל דעות התומכות בישראל וממש לא השמאלני התורן, הפתיע אותי כשקראתי את דבריו.
האינסטינקט המיידי של יהדות ארה”ב היא למהר לפתוח ארנקים ולתרום הון רב עבור כל מטרה הקשורה בישראל. אני זוכרת שבתקופת מלחמת לבנון השנייה – אני גרתי אז במרילנד ועבדתי בתור כתבת “מעריב” בוושינגטון – בחזיתות כל בתי הכנסת באזור נישאו שלטים גדולים בנוסח “אנחנו עם ישראל” וקראו לציבור לתרום למדינת ישראל; גם כאשר חשבו בארה”ב שישראל מפריזה בשימוש בכוחה או שהיא לא התכוננה כראוי ללחימה.
עכשיו גולדברג מרגיש שממש לא בא לו להשתתף בשיקום היערות. “התוצר הגולמי המקומי בישראל עומד על כ-30 אלף דולר לאדם. ישראל היא מדינה עשירה. העובדה שהיא לא מחזיקה ציוד כבאות מספיק זו הבעיה של ישראל. העובדה שניהול שירותי הכבאות בישראל נעשה באופן בלתי הולם זו אשמת ישראל. בנקודה כלשהי, יהודי התפוצות חמי הלב שעדיין רואים בישראל מקרה צדקה יצטרכו ללמוד לומר לבני הדודים שלהם לממן באופן ראוי שירותי הצלה אם הם רוצים להיחשב לתושבי מדינה מתקדמת”.
גולדברג השמיע קול יחיד. מהיכרותי עם ה”בני דודים” האמריקאים, דבריו ממש לא יעצרו אותם מלהזרים הון.

***
ולעניין אחר – איך מרוויחות תחנות כיבוי אש כסף בארה”ב?
הן עושות מסיבות יומולדת לילדים בתוך התחנה. כשעברתי לגור בארה”ב, אז עם ילד בן שנה, די הופתעתי מן התופעה. נדמה לי שבשנת 2003, חבורה של זאטוטים הוזמנו על ידי חבר מן הגן, לואיס שמו, לתחנת כיבוי האש של רוקוויל, ואחרי שהוכנסו לחדר החברה של הכבאים בקומה השנייה של התחנה כדי לצפות בפרק קצר של “רחוב סומסום” (הרלבנטי להצלת אנשים משריפות), הם הוזמנו לעלות על כבאית, לאחוז בהגה, לטפס על סולם ולראות את האלונקות ואת ציוד הצלת החיים.
אחר כך כבאי-בריון עם חיוך גדול ניסה להדגים להם כמה מהר הוא לובש ופושט את הבגדים המיוחדים. בשלב הזה, כשהכבאי חבש את המסיכה המסננת גזים רעילים, הבן שלי התחיל לבכות והיומולדת הסתיימה באווירת פניקה. למען האמת, בכל שעת היומולדת לא יכולתי להפסיק לחשוב מה יקרה אם פתאום יעלה איזה בניין באש, והכבאים יצטרכו לזנק על המוטות שלהם, להחליק מטה, להפעיל את הסירנות ולדהור להילחם באש. זה לא קרה ובינתיים בזמן שהכבאים נחים במשמרת שלהם ומשתעשעים עם הילדים, תחנת כיבוי האש שילשלה לכיסה מאות דולרים.
פורסם במקביל בבלוג התקשורת טביעת העין של טל



