• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

המדינה כבריון בחסות ההון

יוסי לוס

ישראלים רבים נוטים, לעתים קרובות, לחשוב שהמציאות בישראל היא מיוחדת ושונה ממקומות אחרים. אמנם, יגידו אנשי תזת הייחוד, אנחנו יודעים שכל מקום הוא שונה ובעל אפיונים ספציפיים ובכל זאת, ישראל היא מיוחדת באופן חריג. אפילו הייחוד שלנו הוא מיוחד. התחושה הזו ניכרת בעיקר אצל בעלי תודעה לאומית מפותחת.

על פי תזה זו, “האילוצים הביטחוניים” הם אחד המאפיינים המיוחדים של ישראל. לפיה, ישראל היא מדינה שמנסה לתפקד כמדינה נורמלית תוך כדי אילוצים של אלימות. לכן, גם בשעת קיצוצים קשים במיוחד, שעוקבים אחרי אינספור שנים שבכל אחת מהן חל קיצוץ נוסף על הקיצוצים שקדמו לו, התפרסם שתקציב הביטחון לשנים הקרובות יגדל. בגלל שזהו אחד המאפיינים הייחודיים לישראל ובגלל שמדובר באילוצים שמגדירים את הישראליות, הרבה ישראלים מקבלים בשלוות נפש קיצוצים בתקציבי הרווחה, החינוך והבריאות ותוספות לתקציבי הכוחות המזוינים.

בספרו הסכמטי אולם המרתק “גלובליזציה”, טוען זיגמונט באומן שהריבונות של מדינת הלאום מבוססת על שלוש רגליים – כוח צבאי, כוח כלכלי וייחודיות תרבותית. אל העידן הגלובלי, גורס באומן, המדינה נכנסת כאילו נכנסה למופע סטריפטיז. היא משילה מעל עצמה את הכוח הכלכלי דרך העברת הנכסים הציבוריים, שנצברו בזכות עבודתם של כלל האזרחים במשך עשרות שנים, לבעלי הון. כמו כן, היא מסירה מעל עצמה את האחריות לטיפוח הייחודיות התרבותית ועושה זאת רק כל עוד זה משרת את ההון או את השלטון. לבסוף, קובע באומן, היא נותרת עם כוח הכפייה בלבד.

יהיו שיצקצקו בשפתיהם לנוכח מילותיי ויגידו: הלא יש כאן פיגועי טרור ובעיות ביטחון. אבל, זה לא היה הנימוק שהצדיק העברה של מאות מיליונים למשטרה לשם הקמת יחידה מיוחדת שתפקידה יהיה מעקב וחקירה של “רמאי קצבאות”. כמו כן, “התגברות הפשע” שימשה את שלטון החוק להצדיק חטיפה והעלמה של אזרחים על ידי המשטרה בישראל. “העיתונות החופשית” מיסגרה את החטיפה וההעלמה במירכאות כפולות, כאילו לומר שלא היתה זו באמת חטיפה. הן העברת נכסי הציבור לידיהם של מיעוט בעלי הון והן הגדלת הכוחות המזוינים למיניהם והרחבת שטחי הפעולה שלהם מנומקות היטב באידיאולוגיות שמקובלות על מרבית הציבור. אולם, בין אם שרון, נתניהו וחבריהם לממשלה ולכנסת עושים את שהם עושים בכוונה או שלא בכוונה (שכן אין לי טענות קונספירטיביות כפי שנוטים להאשים טענות מהסוג שאני מעלה כאן), התוצאה היא זו:

1.       הכוח הכלכלי של המדינה הולך וקטן בקצב גובר.

2.       כל מה שמריח “אמריקה” הוא שם קוד לטוב, רצוי וראוי להעתקה.

3.       הגופים שלהם נתונה הרשות החוקית להפעיל אלימות הולכים ותופחים וידיהם מתארכות.

אין ספק בעיני שההתנחלויות והכיבוש הם רעות מרושעות וגזלניות הן מהציבור הפלסטיני והן ממרבית הציבור היהודי, אלא שאני רוצה לטעון שהתוצאה היא זהה בין אם יש ובין אם אין הצדקה לקיצוצים ולתוספות, לחטיפות “החוקיות” או להתנחלויות.

כאשר המדינה הולכת ומתמחה בהפעלת אלימות לשם שמירה על הסדר, קטגוריות הקיום של האזרחים בעיני המדינה הולכות ומצטמצמות לאלה ששומרים על הסדר ולאלה שמפירים את הסדר. כך, מקבלי הקצבאות הופכים להיות נתונים לחקירות משטרתיות וככאלה לפושעים בפוטנציה, סרבני המצפון, שהם מופת של אזרחות, מועברים לכלא אזרחי כאילו היו פושעים פליליים. מי הבא בתור להיות מסומן כפושע?

אין זו תופעה ייחודית לישראל, אלא משותפת למדינות רבות שנתונות לשינויים מבניים בהתאם למדיניות של הבנק העולמי. התוצאה שתתגלה לעינינו, במוקדם או במאוחר, תהיה התגברות השליטה של תאגידים בינלאומיים בכלכלה הישראלית והתגברות כוחם של הכוחות המזוינים המשטרתיים והצבאיים אשר ימלאו תפקיד חשוב בהגנה על האינטרסים של התאגידים. הם יהיו, כמו היום, אחראים על שמירת הסדר, אלא שככל שהסדר יישמר, כך התאגידים יתחזקו וכך אנחנו נתרושש.

יוסי לוס הוא דוקטורנט לאנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה וחבר “הקשת הדמוקרטית המזרחית”

כנראה שיעניין אותך גם: