אם ברצונך לדעת מדוע הממשל של בוש כבש את עיראק כדאי לקרוא את “פשר החלומות” של פרויד, לא את האסטרטגיה לבטחון לאומי של ארצות הברית. כך מציע הפילוסוף הסלובני סלבוי ז`יזק במאמר חדש שמתפרסם בכתב העת Foreign Policy .
על מנת להבין את הלוגיקה המוזרה של חלומות משתמש פרויד בסיפור הקומקום. כאשר חבר מאשים אותך שהחזרת את הקומקום ששאלת ממנו שבור, התשובה שלך היא: ראשית, מעולם לא שאלתי את הקומקום ממך. שנית, כשהחזרתי אותו הוא לא היה שבור. שלישית, הקומקום היה שבור כבר ששאלתי אותו. שלושת התשובות הלא עקביות הללו אינן מעידות אלא על כך ששאלת את הקומקום ושברת אותו.
תשובה דומה מייצר ממשל בוש כהצדקה לכיבוש עיראק טוען ז`יזק. ראשית, טען הממשל שסדאם חוסיין מחזיק בנשק להשמדה המונית שמהווה איום לשכניו (בעיקר ישראל) ולעולם הדמוקרטי. עד עתה שלחה ארה”ב כ-1000 מומחים שחיפשו במשך חודשים את אותו נשק ולא מצאו כלום. שנית, טען הממשל שאפילו אם לסדאם לא היה נשק להשמדה המונית הוא היה מעורב בתכנון המתקפה על מגדלי התאומים עם ארגון אל קעאדה בספטמבר 2001. על כך עליו להענש. עד היום לא נמצא קשר בין סדאם חוסיין ואל קעדה. אם למישהו היה קשר לבן לאדן זה לבוש עצמו. ההצדקה השלישית של ממשל בוש היא שאפילו אם לא היה לחוסיין קשר עם אל קעאדה, הוא מתעמר בבני עמו ומהווה איום על שכניו. נכון. אבל ממתי מעניינים בני העם העיראקי את ג`ורג` וו. בוש. ומדוע אם כך גם לא לכבוש את צפון קוריאה או את סין?
הגיע הזמן לחזור אל התקופה שלפני המלחמה בפברואר-מרץ 2003 ולחפור קצת בעיתונים בישראל. למצוא את כל הטקסטים של מומחי הבטחון, הפוליטיקאים, והאקדמאים שכתבו חוות דעת מלומדות על האיום האסטרטגי שמהווה עיראק לישראל ו”לעולם החופשי”. אלה שהמליצו על דה-בעתיזציה של עיראק ויבוא של צורת ממשל דמוקרטית לעיראק. משום מה אף אחד מהם לא ממליץ היום על בחירות דמוקרטיות ישירות בעיראק. עכשיו הם מפחדים מניצחון סוחף של השיעים.
פרופ` יהודה שנהב מרצה בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב