לא גדלנו בערוגות השמאל הקלאסיות. חלקנו מזרחים מהפריפריה ומהמרכז וחלקנו גדלנו בבית הגידול של הציונות הדתית. בבית הפוליטי החדש שלנו לא תמיד מבינים את המורכבויות, ומימין מאשימים אותנו ב"השתכנזות". ובכל זאת אנחנו כאן, בבלפור
בסדרתו החדשה "המרוקאים החדשים" נמנע אבישי בן חיים מעיסוק בסוגיות כגון השכלה, דיור, תעסוקה, פרופיילינג, כליאה ועוד, משום שאלו היו מפריכות את חגיגת ה"כולנו יהודים". במקום זאת, הוא מעדיף לתת לצופים כדור הרגעה בדמות ה"מתינות" וה"מתיקות" המזרחית
"הם הובילו כאן תנועות שמאל, אך התייאשו ונדחקו להגר. סיפורם של הגולים החדשים" – כך תוארו מרואיינים בכתבה במוסף "הארץ". לובנה הבוהק של הכתבה הדהד סיפור כואב שלא סופר – הרי הוא לפניכם
אחרי 34 שנות פעילות, ארגון הלה סוגר את שעריו. הלה היה ראש חץ למאבק על שוויון הזדמנויות בחינוך, חשיפה וצמצום של ההסללה בחינוך, ועבד באסטרטגיה ייחודית – אקטיביזם של הורים בפריפריה, מתוך נאמנות להם והעדפתם על פני כל גורם אחר במערכת
ייצוג, אומץ ומחשבה מחודשת על מימון: אלה שלושת הדברים שבאמצעותם אפשר יהיה למגר את הפרטיקולריזם של השמאל • תשובתה של ליהי יונה לניסים מזרחי, במסגרת הדיון שקיימנו בבית רוזה לוקסמבורג "מזרחיות, ליברליזם ומה שביניהם"
כאשר המאבק המזרחי מערער על ההיסטוריוגרפיה של ארץ ישראל היפה ומאתגר באמצעות הדיבור על עוולות וקריאה לצדק את התפיסה של ישראל כתקינה ושפויה, הצד האשכנזי נאחז בממלכתיות ובתמיכה במוסדות המדינה ֽ• לקראת הרב שיח על אוניברסליזם ומזרחיות
מערכת המשפט בישראל לא מזדרזת להכיר במזרחים כקטגוריה משפטית, ולא פעם עוולות קולקטיביות למזרחים מובנות בזירה המשפטית כמקרים פרטיים ונטולי הקשר. כנס ראשון מסוגו שהתקיים החודש בהרווארד הפגיש חוקרים וכותבים מזירות שונות תחת המטריה הרעיונית של המזרחיות
במלאת מאה שנים למותו של רבי דוד אבוחצירא, יתקיימו אירועים בבית הכנסת שנשא את שמו ברחוב עומר אל-כתאב 13 שבוואדי סאליב – אחד המבנים היחידים ששרדו במרכז השכונה לאחר המרד
איך פעילי שמאל אשכנזים, שרובם הרוויחו מחלוקת השלל הציונית, יכולים להתחבר לקורבנות של אותה חלוקה – המזרחים והפלסטינים? על איזה פערים צריך לגשר ואיזה דפוסים מונעים חיבורים אמיתיים? מאמרו של ראובן אברג'ל מתוך "השמאל העצמאי בישראל 1993-1967", אסופה חדשה לזכרו של נעם קמינר
