בת להורים שנלחמו כדי שיהיה בישראל יותר טוב חיה בקליפורניה ומביטה פנימה – אל מה שמרכיב זהות ישראלית, מזרחית, מהגרת, אמריקאית – ואל מעבר לים, כלומר אלינו • 20 שנה ל"חזות מזרחית/שפת אם" – פרויקט מיוחד
שני עשורים מלאו לספר פורץ הדרך שאיגד לראשונה בעברית טקסטים ויצירות אמנות במדיומים שונים, והרחיב את שאלת היחס בין שפה מילולית ומבע חזותי מזרחי. שבע מסות ויצירות של אמנית אחת ושש חוקרות תרבות • 20 שנה ל"חזות מזרחית/שפת אם" – פרויקט מיוחד
את התמונות של ברהנו טגניה בערב הפגיעה הישירה כולנו זוכרים, וגם את הנס של המשפחה שמיהרה לרדת לחדר המדרגות. מה קורה במקלטים של השכונה הכי מוזנחת בעיר הרביעית בגודלה בישראל?
המאבק המזרחי תמיד דרש דיור, בריאות והשכלה, ולא התחשבות ברגשות וניתוח פסיכולוגי. אז למה הפכו אקדמאים מזרחים לאויב העם, ואיך מנרמלים גזענות והומופביה במסווה של ניתוח יחסי הכוח בחברה
התרסקות המיתוס והכרה בכך שהוא פיקציה, משמעותה ויתור על הרעיון של ״מדינה יהודית״ ומיטוט הפרויקט הציוני כולו, ולכן צריך להמציא כל פעם מיתוס חדש ולחיות אותו. מחשבות בעקבות הסדרה "מכונת המיתוסים" של אורי רוזנווקס
ההפיכה החוקתית, החינוכית, האוונגליסטית והכהניסטית המתוכננת הביאה פעילים ופעילות לניסוח תביעה בלתי מתפשרת לכינון סדר יום המעוגן בערכים אוניברסליים, שמטרתו לשנות את מבני הכוח הדכאניים מיסודם, לטובת כלל היושבות והיושבים במרחב
שושנה גבאי קוראת את "שונאים סיפור אהבה", וטוענת שבמשולש היחסים שבו עוסק ספרו של הלל כהן יש גם צלע רביעית – הציונות – שקיבלה את כוחה עם כינון המנדט הבריטי
המקרה הפרטי של משפחת פרץ – שהתפזרה בין מרוקו, צרפת וישראל ואוחדה על המסך – הביא את הילה דיין לשאול שאלות רחבות על פוסט קולוניאליזם, זהות יהודית-ערבית, פירוק קהילות, ניתוק ילדים מהוריהם ושכתוב היסטוריה בעזרת זיכרון ישראלוצנטרי
הפילהרמונית שיתפה פעולה עם יונתן קרת במופע שמשחזר שיח סטריאוטיפי גזעני ונמוך, ומציג (פיהוק) את הגבר המזרחי כחסר תרבות ואת האישה האשכנזייה כשער רחב וחנכני לתרבות הגבוהה
הביקורת על התערוכה במכון הערבי בפריז מדגימה כיצד שוב נכפה אלם היסטורי, עכשווי ועתידי על מזרחים בישראל. הדיון שהתפתח מעלה תהיה לגבי האופנים שבהם, אם בכלל, השתנו התנאים לדיאלוג מזרחי-פלסטיני מאז הכישלון של המפגש ההיסטורי בטולדו בשנת 1989