אנחנו חיות בתרבות שבה גברים זוכים בלגיטימציה, בצורה גלויה או סמויה, לפגוע בנשים. המספרים מעידים על כך. צילי פז וולק על שני מדדים חמקמקים יותר, שהחיבור ביניהם יוצר כוח מניע רב עוצמה לשינוי. לציון יום המאבק באלימות נגד נשים
אל מול ההפגזות מהשמים נסים תושבי הדרום מחייהם, מצרכיהם, מתקוותיהם ומשאיפותיהם לחיים טובים יותר. כך בדיוק מרתקת אותנו הלחימה להישרדות אינדיבידואלית בהווה ומרחיקה אותנו מטיפוח של סולידאריות מעמדית רחבה ובעלת פוטנציאל מהפכני
אם חד הורית, מוחלשת, ענייה ולעתים גם עולה חדשה יכולה פעמים רבות להעניק לילדיה הרבה יותר מאשר מוסדות סגורים של המדינה, אליהם הילדים נשלחים לעתים קרובות מדי על ידי עו”ס ושופטות
ההכרה בזכות לקהילה יכולה לאפשר לליברליזם – שחטף כרטיס אדום על התנשאות, כוחניות, צביעות, זיהוי עם קפיטליזם חזירי וכו’ – לחזור למגרש המשחקים החברתי. ובשטח, לא בבג”ץ
שימוש בשיטור פרטי בקמפוסים משקף ניסיון לפקח על ההתנהלות של הסגל והסטודנטים משמאל ומימין כאחד. התוצאה היא רידוד השיח הציבורי כך שרק קולות ממסדיים יהיו לגיטימיים
הריסות הבתים האלימות בשבועות האחרונים ביישוב הבדואי המוכר ביר הדאג’, חושפות את ההיגיון המנחה מאחורי מדיניות ההכרה בכפרים: במקום חלוקת משאבים הוגנת, תשתיות וזכויות, מדובר בניסיון לפיקוח וצמצום המרחב
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
