הקבינט נסמך הבוקר על התקנות לשעת חירום כדי להוציא את התנועה האיסלאמית הצפונית אל מחוץ לחוק – החלטה פוליטית המתעלמת מהעובדה שהתנועה מספקת שירותים ציבוריים בסיסיים לחברה הערבית, כאלו שהמדינה מונעת מהם. ההקצנה הפאשיסטית של הימין והשתיקה של השמאל מול רדיפה זו יובילו למשבר קשה
בית המשפט קיבל השבוע החלטה שכופה על פליטים ומבקשי מקלט עזיבה ״מרצון״. האפשרות השנייה היא כליאה. אלא שתוצאותיה של אותה עזיבה מרצון הן לרוב תלאות וייסורים רבים, וההסכמים של ישראל עם אותן מדינות אליהן מגיעים הפליטים נותרים חסויים. שנאת הזרים, ברור לכל, מנותבת מלמעלה
הצעתו של נתניהו לשלילת מעמדם של 100 אלף תושבי השכונות המזרח ירושלמיות שמעבר לגדר, חוברת לשורת התבטאויות שקו מחשבה אחד מחבר ביניהן והן מכוונות גם לערבים בתוך גבולות הקו הירוק: כולכם נמצאים פה בחסד ועל תנאי. ושתיקת המחנה "הדמוקרטי" מהדהדת ברקע
צבע עור וחזות הם מסימני הזיהוי העיקריים המבחינים בימים אלו בין עמית לאויב, בין אזרחים תמימים מן השורה לבין חשודים מסוכנים חורשי רעה. לא רק ברחוב, גם בחקיקה
מעצרן של האקטיביסטיות עדן טאטור, לובנא תומא וראיה שמאלי לפני ההפגנה בחמישי בנצרת, אינו רק פגיעה בחופש הביטוי שלהן אלא גם דוגמה למנגנוני השליטה הפטריארכליים שמפעילה המשטרה על נשים פלסטיניות והאופן בו הופך מעצרן למופע ראווה שנועד לבייש אותן
השבוע פורסם תחקיר לפיו החברה הישראלית NICE – שהוקמה על ידי יוצאי יחידת 8200 – מספקת אמצעי מעקב אחרי להט״בים באוגנדה, העומדים בפני סכנת חיים של ממש. על איך שוב לוקחות ידיים ישראליות חלק בדיכוי אלים של אוכלוסיות נרדפות
אדה קולאו, ראשת עיריית ברצלונה, קראה לגלות אנושיות ולקבל את הפליטים מאפריקה ומהמזרח התיכון לשורה של "ערי מקלט" באירופה. אולי יהיו לרעיון הדים בישראל, ויבוא הקץ להתעללות השיטתית הנהוגה כאן בפליטים
גם אחרי החלטת בג״ץ, רוב מבקשי המקלט ימשיכו לגור בשכונות מוחלשות ולפגוע באיכות החיים של תושביהן, וכ-3,000 איש ייכלאו בחולות וישוחררו כעבור שנה. זה כל מה שיש למקבלי ההחלטות להציע לנו. אבל יש חלופה הגיונית ומוסרית שלא נוסתה עדיין בישראל
השבוע הכריזה המדינה כי העציר שובת הרעב מוחמד עלאן ישחורר רק אם ייגרם לו נזק מוחי בלתי הפיך. מה אם הפשע המחריד שמבצעת המדינה כלפיו רומז על יחסה לכולנו, והמשטר כבר מסמן אותנו על פי הזדהותנו המוחלטת איתו?
