יהודים ויהודיות בישראל רואים בהנפת דגלי פלסטין, בציון הנכבה ובקריאות לשיבה איום ממשי, אולם דווקא התרת הקשר שיצרה הציונות בין קיום לקיום קולוניאלי היא שתאפשר קיום פוליטי יהודי ממשי בישראל
הרחוב הישראלי, מסתבר, מזועזע מהמיליטנטיות שבאיור רובה M16 מודפס על חולצה, אירוני כשזוכרים שאנשים מסתובבים בישראל עם נשק חם במרחב הציבורי ולהטוטים של מטוסי קרב בשמיים נחשבים חגיגה
"איך ייתכן שאותו גוף שמחלל קברים של מוסלמים הוא אותו אחד שעושה פרויקטים שלמים לחודש רמדאן?" כאשר עיריית תל אביב משתלטת על אירועי רמדאן ביפו, החודש הקדוש הופך לחגיגה של דו-קיום שמוחקת את הקיום המוסלמי בעיר
ניצולי טבח טנטורה גורשו לא רק מבתיהם, אלא גם מהנרטיב ההיסטורי, ולמרבה האירוניה, עדויות הרוצחים בסרט "טנטורה" הן שנותנות לסיפוריהם תוקף. כל עוד ההיסטוריה של ישראל לא תכלול גם את המנוצחים והנטבחים, תפישת העבר הישראלית תמשיך להתבסס על שקר
המהלך של ממשלת ישראל הוא צעד מאפיונרי קלאסי של סחיטה באיומים: מטילים אימה, יוצרים כאוס ומחסלים את הביטחון האישי כדי להשיג שליטה וציות מפוחד לתכתיבי הכוח המתעלל בתירוץ מזויף של "מתן הגנה"
אולי עכשיו, כשנחשף ברבים מה שאנחנו יודעים מזמן, כשהשוטרים שלכם מודים ש"המדיניות דפוקה מהשורש" ומבטאים תסכול מהמוטל עליהם לעשות ביישוב הערבי, אולי עכשיו תיאותו סוף סוף לחשב מסלול מחדש?
תנאי המעצר שבהם נתון השייח' ראאד סלאח מעידים על כך שכוחות הביטחון רוצים לשבור את רוחו ולדכא את המאבק באמצעות פרקטיקות אלימות. שתיקת החברה הערבית לנוכח כך עוד תחזור אלינו כבומרנג
צעירים פלסטינים שעוזבים את הכפר ואת המשפחה לטובת העיר, ויוצרים או משתלבים בחיי קהילה חדשים, הם האור בקצה המנהרה עבור החברה הפלסטינית בתוך גבולות הקו הירוק. אז מזלזלים בהם כאילו הם כמו ה"בועה התל אביבית"?
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
