אולי עכשיו, כשנחשף ברבים מה שאנחנו יודעים מזמן, כשהשוטרים שלכם מודים ש"המדיניות דפוקה מהשורש" ומבטאים תסכול מהמוטל עליהם לעשות ביישוב הערבי, אולי עכשיו תיאותו סוף סוף לחשב מסלול מחדש?
תנאי המעצר שבהם נתון השייח' ראאד סלאח מעידים על כך שכוחות הביטחון רוצים לשבור את רוחו ולדכא את המאבק באמצעות פרקטיקות אלימות. שתיקת החברה הערבית לנוכח כך עוד תחזור אלינו כבומרנג
צעירים פלסטינים שעוזבים את הכפר ואת המשפחה לטובת העיר, ויוצרים או משתלבים בחיי קהילה חדשים, הם האור בקצה המנהרה עבור החברה הפלסטינית בתוך גבולות הקו הירוק. אז מזלזלים בהם כאילו הם כמו ה"בועה התל אביבית"?
על פריווילגיות לא מוותרים מרצון. הרגשת העדר מחממת, מגוננת ומחבקת. נהג לא יעצור באדום אם אין קנס כספי או שלילת רישיון. כמה מחשבות בעקבות חוק הלאום, חוק קמיניץ, הטורטית של ברגותי וכל השאר
כמה דקות לפני התפילה למען נשמתו של מועתז מסרי שנרצח ביפו, עשרות צעירים שנראים ממש כמוני בוהים בחלל הריק עם דמעות בעיניים, חושבים איך זה שחברים שגדלנו עמם, עבדנו עמם, רבנו וצחקנו יחד, כבר לא בינינו
הגיע הזמן לשינוי תרבות ההתנגדות בחברה הערבית. פרישה מהכנסת, למשל, תאפשר בניית פלטפורמה חדשה למאבק, כזאת שמקבלת את הלגיטימציה שלה מהרחוב הערבי הפלסטיני בתוך ומחוץ לקו הירוק – בלי קשר למוסדות הרשמיים
