ח"כ באסל גטאס ותומכיו מחשיבים עצמם ל"מצפן" של החברה הערבית, אבל הם איבדו מזמן את הצפון. כמו מקביליהם בימין הלאומני היהודי, הם נבנים מפירוד, מפופוליזם זול ומזיק. ובדיוק כמו בימין היהודי, הם מדירים מהמחנה כל דעה שונה
במקום להתמודד עם הטיעונים על תרומתו של פרס לכיבוש בקונטקסט היסטורי ומוסרי, קפצו ח״כ פריג׳ ושאר ערביי מחמד להגן על הנשיא לשעבר ולהסית נגד הלגיטימיות של בל״ד. הם לא נקטו בעמדה המוסרית המתבקשת גם כאשר היום לפנות בוקר נערכו פשיטות ומעצרים ליליים מיותרים של פעילי המפלגה
המצב הפוליטי והיחסים בין ערבים ליהודים בישראל הגיעו לשלב כזה שבו אין מנוס מהכרה בכישלון השותפויות הערביות-יהודיות כאמצעי, שותפויות שבסופו של דבר משרתות את רעיון החלוקה וההפרדה. הגיעה העת לשותפות כיעד אסטרטגי המדברת בשפת הפיוס ההיסטורי בין שני העמים
בשביל עפר צדדי פילסה שיירת נתניהו-בנט לבית הספר היסודי, להפגין קצת ״אהבה״ לילדים הערבים. בפנים, חילקו לילדים דגלי ישראל וציוו עליהם לחייך. ביקורו של נתניהו בטמרה ביום הראשון לשנת הלימודים מעלה זכרונות ילדות על ימי הממשל הצבאי, וגם כמה שאלות על הפערים העצומים בתקציבים בין החינוך הערבי ליהודי
סירובו האמיץ של שחקן הפוטבול האמריקאי לעמוד בהמנון במחאה על היחס לשחורים בארה"ב מספק חומר למחשבה לגבי מחויבותם של ספורטאים ערבים, אשר למרות הכל בוחרים לשחק בקבוצות ובמוסדות ישראלים, וחמור מכך – לשתוק את עמדותיהם הפוליטיות
המחאה נגד "ישיבת משה" שהוקמה בלב שכונת מגורים ערבית ביפו נמשכת וגם הערב (ב') תתקיים עצרת מחאה. אך האם יצליחו הפעילים לאחד את השורות? בעת האחרונה ככל שהפעילים האסלאמיים החלו לקחת תפקיד מרכזי במחאה, הפעילים החילונים – ערבים ויהודים – החלו להיעלם