כאשר הגיעו ראשוני הציונים ליפו, התגוררו בה עשרות אלפי פלסטינים. אז איך הפכה הסיסמה הציונית ל"עם ללא ארץ לארץ ללא עם"? חנה ספרן מתבוננת בהיסטוריה כדי להבין את ההווה
התנגדות לכיבוש היא לא דעה, לא השקפת עולם, ובטח שלא סלוגן. הפעולה של יונתן פולק מפרקת את האפרטהייד – לא כמערכת חוקית וסימבולית, אלא כמערכת יחסים בין ישראלים ופלסטינים במציאות החיים היומיומית והקונקרטית
איך פעילי שמאל אשכנזים, שרובם הרוויחו מחלוקת השלל הציונית, יכולים להתחבר לקורבנות של אותה חלוקה – המזרחים והפלסטינים? על איזה פערים צריך לגשר ואיזה דפוסים מונעים חיבורים אמיתיים? מאמרו של ראובן אברג'ל מתוך "השמאל העצמאי בישראל 1993-1967", אסופה חדשה לזכרו של נעם קמינר
בספרה החדש מעניקה תמר גוז'נסקי הצצה למאבקה הנשכח של המפלגה הקומוניסטית בישראל נגד אפליית מזרחים ואל מול ה"שמאל" של מפא"י, בקריאה שנותנת פייט לפוליטיקת הזהויות של ימינו
מפלגת העבודה הנוכחית לא תיקנה את החטא המפא"ינקי הקדמון, ומנהיגיה לא יכולים להרשות לעצמם לברוח מעיירת הפיתוח או מהמעברה שבה גדלו – אך האם שנים של מחיקה עצמית יוכלו להוליד את השינוי הזה?
החברה הערבית מתרבדת באופן ייחודי ומורכב, דבר ההולך לאתגר תחומים רבים בחברה ובפריפריה הישראליים. יהודים מזרחים, כאשר אינם טובעים שיכורים בכנרת, מנסחים את עצמם מחדש אל מול השינוי הזה
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
