ניירות העמדה של פורום קהלת מתאפיינים בדלות ובאיכות אקדמית ירודה, נתונים סלקטיביים, דיון תיאורטי חסר וכשלים לוגיים שמטרתם להוביל לאימוץ מדיניות ימנית קיצונית
זהו גילוי הדעת שפרסמו מרצות ומרצים לדיני עבודה בעקבות השינויים שמבקשת הממשלה לערוך במשפט העבודה ובשוק העבודה, ויביאו לפגיעה בזכות ההתארגנות והשביתה ובזכות לשוויון בעבודה
עם קשיי שפה, עם בעיות בריאות, עם פרנסה דלה – וללא קול בוועדה המחליטה על גורל הילדים: עו”ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח על העתירה הקוראת לייצוג ההורים בוועדות, עוד טרם ההגעה לבית המשפט
“כאזרחי המדינה אנחנו לא כלום. אנחנו שווים פחות בעיני כל הממשלות שכיהנו כאן בשמונה השנים האחרונות”, טוענת אפרת ירדאי, יו”ר אגודת יהודי אתיופיה, עם פרסום סרטון חמאס ובו נראה אברה מנגיסטו לראשונה זה שנים ארוכות
ד”ר זהורית אסולין יצאה למחות על השינויים שמבקשת הממשלה לחולל במערכת המשפט, ולרגע חשבה שראתה אחדות. בבוקר שלמחרת היא קראה שיר שהזכיר לה שהשמאל הלבן עדיין, ובכן, שמאל לבן
תוך זמן קצרצר, אחרי הבחירות בנובמבר, כתבה ארנה קזין את המסה “איך להתנגד”. השבוע ראה הספר אור, והיא מספרת על תהליך הכתיבה ועל הציפייה לשיחה ולפעולות שיתחוללו בעקבותיו
“פשוט יכולתי לדבר. בלי דריכות, בלי חשש, בלי התלבטות, בלי לגייס כוח לעימות ובלי הברירה הנוראה של ויתור על הביטוי”. כיצד מפגש של חוקרים וחוקרות מזרחים היה למרחב בטוח שחסר כל כך באקדמיה הישראלית