לפעמים זה מגיע נורא מהר, ואף אחד לא רואה את זה בא – לא המטופל, לא משפחתו, לא הרופאים. במקרים אחרים, הדעיכה היא איטית וידועה מראש. קורה שרופא בכיר יסתכל על חולה שנראה לי, כמתמחה צעירה, די סבבה, ויגיד, “האיש הזה יעלה לנו בסערה השמימה”. ד”ר דנה דורון עם רשמים…
אני עדיין מתרגשת מנשים שמשירות מבט, שבוכות, שכועסות, שנוגעות בעצמן, ויכולה רק לחלום על היום בו הן לא ייאלצו לעשות את זה תחת המבט הגברי. יעל משעלי עושה את החיבורים ההכרחיים בין פרשת מיילי-שינייד לזעם הקדוש על ריהאנה
ספרו של סר מרטין גילברט מתיימר לסקור את תולדות היהודים ממרוקו ועד אפגניסטאן במשך לא פחות מ-1,400 שנים – וזאת מבלי שגילברט ידע לקרוא ערבית, פרסית או טורקית עוסמאנית. מעניין אם גם הפוך זה היה עובר
המקרה של ראזי נאבולסי, שהוכרז כ”מסוכן” ונשלח למעצר בין היתר עקב ציטוט המשפט שבכותרת בעמוד הפייסבוק שלו, מלמד על הקלות שבה מוכנה המערכת לשים אדם מאחורי סורג ובריח. בייחוד אם האדם הזה אינו יהודי