לשגריר ישראל בארה”ב מיכאל אורן נודע שהתוכנית “60 דקות” עומדת לשדר כתבה על עזיבתם של נוצרים את ארץ הקודש. הרעיון לא מצא חן בעיניו ולכן הוא החליט למנוע את השידור. אבל CBS זה לא רשות השידור
הדרמה שהתרחשה בשבוע האחרון בבית המשפט העליון האמריקאי הבהירה שהמשפטי הוא פוליטי, ושעל פי חלק מהשופטים אחת מהחירויות הבסיסות של האזרח האמריקאי היא לחיות ללא ביטוח רפואי
במסווה של כתיבה אינפורמטיבית על כנס שמתקיים בהרוורד, מצליחה מערכת ynet לרקום מסרים של הפחדה בשתי שפות. אותו הכנס, אותם הדוברים, אבל באנגלית ובעברית האנטישמיות מצלצלת אחרת
כמו בשידור חוזר, אנו למדים על בשרו של העם הסורי מהן תוצאותיה של השתיקה של העולם, של ישראל הרשמית, ובולטת ביותר – של ההנהגה הפלסטינית. אף מלה של ביקורת עצמית, של ביקורת ערבית, של יושר ותעוזה להביט לאל המלחמה מדמשק בעיניים ולצרוח
ריצ’רד קרלייל הוא אחת הדוגמאות הטובות לעיתונות לוחמת אמיתית. ולא, לא רק באנגליה של המאה ה-19 עיתונאים מושלכים לכלא. נתן שקרצ’י על האלטרנטיבה לכלי התקשורת של בעלי ההון
בין “היהודי זיס” במקסיקו סיטי לריסוס הכתובת “free gaza” בבית קברות יהודי – טל חבר־חיבובסקי על דילמת לקיחת האחריות של הקהילות היהודיות בעולם, והקישור האנטישמי בין מדינת ישראל לבין יהודי העולם
במקום להכריז לפני ארבע שנים על פשיטת רגל, יוון הגיעה היום למצב שבו היא פושטת יד לנדבות ודנה את אזרחיה לשנים ארוכות של אומללות ועבדות חוב לקרנות הגידור. אמנון פורטוגלי על אופק המשבר ביוון ותכתיבי המערכת הפיננסית העולמית
מיודענו שלדון אדלסון, בעלי ביטאונו של נתניהו “ישראל היום”, מרפד במזומנים את מירוצו של המועמד הרפובליקני ניוט גינגריץ’ לנשיאות. קשה יהיה למצוא בעל הון שהשפעתו על השלטון והתרבות הפוליטית בשתי מדינות רבה כל כך
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
