ראיתי וטיפלתי במאות מעצרי ילדים בעשור האחרון ועדיין יש משהו בסרטון של הילד בן העשר שנעצר אתמול בבית ספר בחברון שפשוט זוחל לי מתחת לעור. אני רוצה שכל אזרח בישראל יצפה בסרטון הזה
למרות הפנייה ימינה של מרבית הציבור הישראלי, שיעור ההיכרות של דוברי העברית עם המונח "נכבה" הולך ועולה משנה לשנה, במידה רבה הודות לפעילותו של ארגון "זוכרות". ספר חדש מספר את סיפורו של הארגון
דברים שהיו ברורים לפני 70 שנה כשצה"ל רק הוקם, למשל, שאסור לירות על אזרחים לא חמושים, נטשטשו עם הזמן ועם הכיבוש והפכו שקופים. גם סרטון הרשת שהעלו חבריו העולזים של הצלף מוכיח זאת
ייתכן שכשלתי בהבנת הפמיניזם ומטרותיו, אבל בכל זאת התאכזבתי לגלות שלא משנה עד כמה נאורה הפמיניסטית הישראלית הממוצעת, כשזה מגיע לעאהד תמימי הפלסטינית היא תצדד בדיכוי
המחאה הפלסטינית מצביעה על חוסר הלגיטימיות של הכוח, לכן היא מעוררת חרדה. היא חושפת את האלימות שמונחת בבסיס החוק שמציע את עצמו בצורות של גבול ודרך הקטגוריה ההיסטורית של ה'מסתנן'
ההחלטה שהתקבלה השבוע לקיים את משפטה של הנערה הפלסטינית בת ה-17 בדלתיים סגורות מבטאת את הכרסום הגובר בדמוקרטיה הישראלית, דבר שבא לידי ביטוי גם ברמת ההצדקה של הסתרת מידע חיוני. במקרה של תמימי, אפילו במונחי המערכת, מדובר בתירוצים קלושים
