כדי להסתכל לכיבוש בעיניים צריך להסתכל גם בעיניים של "כיבוש האדמה" של ראשית הציונות. השאיפה להסב כמה שיותר משאבים לשימוש יהודים בלבד לא התחילה מעבר לקו הירוק וגם לא עוצרת בו
כל סרטון שצה"ל משחרר כדי להעיד על הדיוק והזהירות הרבה של טייסי הקרב ותקיפותיהם ה"מדויקות" מחפה על הסרטונים הנסתרים של הפגזות ממיתות אזרחים, בהם נשים וילדים
בתקשורת הישראלית מכנים את מחנה הפליטים ג'נין "קן צרעות", אבל לא מתעכבים על נסיבות הקמתו ב-1953: מתן מענה זמני לפליטי הנכבה מחיפא ומצפון פלסטין שגורשו או נאלצו לעזוב בימי הקמת מדינת ישראל
סלמה וכפר שלם הם שני ממדים של כאב, של מאבק, של עוול, ובה בעת של חיי קהילה מלאים ועשירים. בסדרת מאמרים זו אנחנו מציעות מבט חטוף על סיפורו של המקום ועל המאבק לשחרור ושיבה של הקהילה הפלסטינית, ולקיום חיים הגונים לתושבים היהודים ששוכנו בו
כאשר הגיעו ראשוני הציונים ליפו, התגוררו בה עשרות אלפי פלסטינים. אז איך הפכה הסיסמה הציונית ל"עם ללא ארץ לארץ ללא עם"? חנה ספרן מתבוננת בהיסטוריה כדי להבין את ההווה
בסיס הבעייתיות בימי ירושלים טמון בחשיפת הבלוף של העיר המשוסעת ש"אוחדה לה יחדיו" ובניסיון לנקות את המרחב מכל גורם פלסטיני שעשוי להזכיר לצועדים שירושלים אינה מאוחדת באמת