לאחר מסע הסיוטים שעבר עליו בלונדון, המועמד הרפובליקני שאדלסון חפץ ביקרו זקוק מאד לחנופה שמקדמת את פניו בישראל ולחיבוק החם של חברו לדרך נתניהו. “ישראל היום” התגייס באופן טבעי למשימה
הצהרותיו של נתניהו השבוע על חלוקת עוגות, ארוחות חינם וניהול משק בית מהדהדות את העובדה שקובעי המדיניות לא מתעניינים בגורלם של האנשים שבמקרה יושבים כאן, ומייצרים גלי פאניקה כדי להשתיק כל סוג של ביקורת. איציק ספורטא קורא בין הציטוטים
הרחק מעין התקשורת, מעשה נואש של משפחה מחוסרת דיור שפלשה לדירה הופך לטקטיקה של התנגדות באר שבעית כנגד מבצע פינויים-על-סטרואידים של עמידר וההוצל”פ. רנן יזרסקי על מציאות חייהם של מפוני עמידר, המשה סילמנים שאין להם דבר זולת חייהם
מאמרו האחרון של ד”ר אבי נוב ב”דה מארקר” הוא דוגמה טובה לכך שיש לחשוד בביטויים כמו זה שבכותרת, כאשר הפעם מתבצע ניסיון לדה-לגיטימציה של המחאה החברתית וקידום אידיאולוגיה שמרנית הקוראת לנו להסתפק בפירורים של עשירים. יוסי דהאן מסביר מה באמת אומר המחקר על הקשר בין העלאת מיסים לצמיחה
אוחחח אני מטומטמת… לא נמרחתי ולא שתיתי, כמו ילדה קטנה היו צריכים לגרור אותי לבית חולים באמצע טיול משפחתי. קצת מעצבן, גיליתי שאני צריכה לשלם 500 שקל על הטיפול. הוא לא נמצא במסלול שלי, “רקפת”, אלא במסלול החדש שמעליו – “ברקת”. יומן פציינטית עתידי מאת טלי גולדרינג
אם המחאה של קיץ 2011 יצאה נגד הפוליטיקה הישנה והמסיתה, כעת באה תנועת הנגד הריאקציונית ויוצאת במקום נגד הממשלה נגד החרדים והערבים – שתי האוכלוסיות העניות בישראל – תוך החלפת ערך השוויון החברתי והכלכלי בשוויון בנטל. והשמאל ממהר גם הוא להצטרף לשיח הלוחמים הזה ולהפגין את עליונותו המוסרית
אורנה עמוס צפתה ב”30 שקל לשעה” וחשה שעל אף חשיבותו האדירה של הנושא שהיא עוסקת בו, הסדרה משעתקת סטריאוטיפים של עובדות קבלן ולא נכנסת לעימות חזיתי עם המצב שהוביל לתנאי העסקתן הגרועים
כאשר המון אחוז התלהבות צועד ברחובות וחוסם כבישים, מי שאינו נבלע בו עלול לחשוש מכוחו העצום וממזגו ההפכפך. אולם כך גם נראית דמוקרטיה ברגעיה המסעירים והיפים; חיה, בועטת וצודקת. יפתח אלעזר על שורשיה של התנגדות אזרחית
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
