מבנה הכוח המבוזר של המשטר הניאו-ליברלי דבק גם במבנה שיח ההתנגדות של המחאה, וכך היא לא הצליחה לייצר את “האחראי הגדול”. אריה קרמפף על הדומה והשונה בין הכוח של ההסתדרות לזה של הטייקונים, והקשר לקיץ האחרון
מה גורם לסדרני הרכבת הקלה, הנמצאים בתחתית המכונה המשומנת של חברת סיטיפס, לרדוף את ציבור הנוסעים? הילה עמית, שהותקפה בשבוע שעבר על ידי פקחי הרכבת, עם שתי תשובות אפשריות
אורטל בן דיין על הזכייה של קריית שמונה באליפות (יש!) והאופן בו היא מציגה רגע מדומיין קצר של לכידות חברתית בה “כל אחד יכול”, או על קסמו של דבק שלוש שניות
מה יותר קל מלקנות את הילידים בטאבלטים ובציורים של עצים מלבלבים ואיתנים. איציק ספורטא על חצאי האמיתות בנאום נתניהו, וכמה גרפים קצת פחות זוהרים שמי אם לא הוא אחראי להם
עובדי עמותות סבורים בטעות שקיים הבדל ביניהם לבין עובדי מפעל ייצור, ושהם, כמו אקדמאים או אקטיביסטים, פועלים מחוץ לטווח השוק ולחוקיו. תומר גרדי, עובד עמותה לשעבר, משוחח עם סוציולוגית של עבודה ועם פעיל איגוד עובדים על עמותות, קפיטליזם, כספים ואופק חדש למאבק
אורי ניב מוצא את הפתרון ליוקר המחייה ולכמיהה לסולידריות עליהן דובר בקיץ האחרון בבית הדירות העירוני – משיתוף בעניינים טכניים וירוקים ועד מרחבים קהילתיים כמו פינות אורחים. וזה ממש לא סותר פרטיות
ליטל בר עונה לכל מי שקיבלו בית בירושה ושהוריהם מימנו להם את התואר הראשון, ובכל זאת תוהים למה לאם חד-הורית, שמלבד הדירה המתפרקת שאמא שלה קיבלה מהמדינה אין לה כלום, מגיע בית מהמדינה ולהם לא
משרד הקליטה בראשות השרה סופה לנדבר נכנס חזק ביוצאי אתיופיה, מ”התגידו תודה” ועד הקיצוץ הלא פרופורציונלי בתקציב קליטתם שנחשף אתמול. אפרת ירדאי על האפליה הממוסדת