המפקחת על הבנקים בבנק ישראל מבטיחה להם הקלות ברגולציה בתמורה ל״התייעלות״, שמשמעותה בדרך כלל פיטורי אלפי עובדים. אף אחד מהעובדים האלה לא יהיה, ככל הנראה, גליה מאור
ביקורת על הספר ״קיצור תולדות הניאו-ליברליזם״ מאת דיוויד הארווי והצעה לראיית החברה האזרחית כזירה רבת פנים של מאבק חברתי, בעלת היכולת להצמיח כוחות אנטי-הגמוניים
הרעיון של אפליה בדיור כל-כך יסודי במציאות הישראלית, עד שלחלקים רחבים בציבור הוא נראה כמובן מאליו. אל מול ההתפרצויות הגזעניות של “באמונה” ושל ההפגנות בעפולה, אנחנו צריכים ליצור מאבק אזרחי לחברה עירונית ויישובית מגוונת ומשותפת
החטיבה להתיישבות, שהתנהלותה מתאימה יותר לימי “חומה ומגדל” ולא להליכי מנהל תקין של מדינה דמוקרטית ריבונית, מעדיפה באופן מובהק את ההתנחלויות על הפריפריה ונגועה בשחיתות. והמצב הקיים עשוי להתקבע בחסותו של לא אחר מראש הממשלה
״מגש הכסף״ מציעה תשובות לגמרי בלתי מספקות לשאלה מדוע דווקא בישראל ריכוז ההון כה חריף והפערים הכלכליים כה רחבים. שלוש תשובות אפשריות לשאלות הללו קשורות לעובדה שמדינת ישראל מתייחסת ליהודים כקבוצה מועדפת ולערבים כאויבים
הביטוי ״כלכלה שיתופית״ בו מרבות להשתמש חברות כמו Uber ו-Airbnb, יוצר אשליה של יחסי אמון ואלטרואיזם. תביעות על אפליה שהוגשו לאחרונה כלפי חלק מהחברות האלו חושפות כי הן רחוקות מלהיות גן עדן שיתופי ומצליחות לחמוק מכל רגולציה של אי-אפליה ושמירה על זכויות עובדים
המיני-סדרה ״מגש הכסף״ קלה מדי לעיכול עבור הבורגנות הישראלית, וגם חסרים בה גוונים אתניים המהותיים להבנתה של המערכת הכלכלית-חברתית כאן. ועדיין, זוהי תעמולה מהסוג הנכון והמועיל
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
