לא גדלנו בערוגות השמאל הקלאסיות. חלקנו מזרחים מהפריפריה ומהמרכז וחלקנו גדלנו בבית הגידול של הציונות הדתית. בבית הפוליטי החדש שלנו לא תמיד מבינים את המורכבויות, ומימין מאשימים אותנו ב"השתכנזות". ובכל זאת אנחנו כאן, בבלפור
הרבה לפני המחדלים של ההתערבות המשטרתית שהסתיימה בטרגדיה, בסיפור חייו ומותו של שיראל חבורה ז"ל מגולמת שורה של כשלים בטיפול במתמודדי נפש בכלל ובבעלי תחלואה כפולה בפרט. כתבתו של אבי בלכרמן חושפת לראשונה תיעוד מצולם קשה המעלה סימני שאלה נוקבים
תיאורי הפרקליטות מעלים מחדלים חמורים מאוד בהתנהלות השוטר שהרג את סלומון טקה. כל השאלות העולות מהשתלשלות האירועים התמוהה המוצגת על ידי הפרקליטות, בהסתמך על חקירת מח"ש
אולי עכשיו, כשנחשף ברבים מה שאנחנו יודעים מזמן, כשהשוטרים שלכם מודים ש"המדיניות דפוקה מהשורש" ומבטאים תסכול מהמוטל עליהם לעשות ביישוב הערבי, אולי עכשיו תיאותו סוף סוף לחשב מסלול מחדש?
בניגוד למקרים שבהם הנאשם הוא פלסטיני, הציבור בישראל לא מבקש לעצור הכול עם מותו של סלומון טקה, צעיר אתיופי בן 19 שנורה אמש בידי שוטר בקריית חיים. כי יש היררכיה של נאשמים, ויש בשרשרת המזון של הקורבנות מי שחייהם שווים פחות
מה שקרה השבוע ביפו ובחיפה ממחיש כיצד המשטרה הפנימה שמותר לה לעשות הכל כולל הכל כדי למנוע מחאה פלסטינית. וזה כמובן לא נעצר בדרג המדיני – זה גם הלך הרוח בחברה הישראלית
בחודשיים האחרונים נהרגו בכפר קאסם שבעה בני אדם. השבוע הפגינו התושבים במחאה על אי פענוח מקרי הרצח ויחסה האלים של המשטרה לתושבי המקום ש״בכל רחוב בו יש אמא שמחכה שימצאו מי רצח את הבן שלה״. אתמול זה נגמר ברצח של מוחמד טהא. ראיון עם מוחמד זיאד, תושב שמחכה לחוק ולצדק
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
