הספר, שראה אור ביולי השנה, מנסה להציג את עזה כפי שהיא נתפסת בתודעה הישראלית – כלומר בלתי נראית. החודשים הספורים שעברו מאז צאתו הופכים את הקריאה בו לקריאה במסמך ארכיוני ועכשווי בו בזמן
על אילו יסודות טקסטואליים כוננה הרפובליקה האסלאמית של פקיסטן, ועד כמה יש דמיון בין היחס הפקיסטני לדת וללאום לזה היהודי-ישראלי? תום יפרח קרא את Constructing Pakistan: Foundational Texts and the Rise of Muslim National Identity ויש לו מסקנות
לכבוד תרגומו לערבית של הספר "תאנים טובות מאוד", עורכת בו גילה דנינו-יונה קריאה מחודשת ומוצאת בו ביקורת לא מתפשרת על הגבר המזרחי והנכחה אמיצה של כאב נשי
"שונאים סיפור אהבה" של פרופ' הלל כהן טס בגובה נמוך, ספר לא-ציני, צלול ונוקב שמאפשר לקוראיו להיות פעילים, מפוכחים ומעורבים בהבנת התהליכים ההיסטוריים שמעצבים ומכוננים אותנו גם ברגע זה
במתיקות ומתינות ניגש צבי בן-דור בנית לקרוא את "ישראל השניה" של אבישי בן חיים, ומצא טיעונים מעגליים ורטוריקה אנקדוטלית שמאפיינת את המזרחים כאנשים פשוטים שמונעים מרגשות, וזקוקים להנהגה אשכנזית שתכוון אותם
בספרו "הצנעאנים" מייצר מנשה ענזי היסטוריה חברתית מדויקת שיש בה עומק סוציולוגי ואנתרופולוגי, ובונה עבורנו, פיסה אחר פיסה, את הפאזל של הזהות היהודית הצנעאנית ואופני היווצרותה
היסוד החתרני הנישא על גבם של הדימויים הקולנועיים יכול לעודד אותם לדמיין מציאות חלופית המעניקה מקום ליסודות ולמאפיינים הנדחקים לשוליים בסדר החברתי הקיים. יוסי יונה על האסתטי והפוליטי בספרה של מירב אלוש לברון "לנגד עיניים מזרחיות"
ספרה של האדריכלית שלי כהן העוסק בפרויקטים אדריכליים שהוקמו למען קבוצות מוחלשות בישראל ובגדה המערבית הוא טקסט חשוב וביקורתי ועם זאת ידידותי לכל המתעניינים.ות בסביבת חיינו הבנויה, על משמעותה החברתית והפוליטית
ברומן החדש של יוסי יונה "תאנים טובות מאוד" מככב גבר אבוד שמבקש לשחזר את הסיפור של הוריו. בהיסטוריה המשפחתית לא טמונה הגאולה המיוחלת אבל הסיפור שלה מספק מפתחות אל העצמי ואל המשפחה
בספר יפה להפליא, רגיש ומכיל, טל שמור מספר על ההיסטוריה של שכונת התקווה ועל הדרך שבה הוא עצמו הלך ונארג אל תוך חיי התושבים. על הרצף שבין תקווה למלנכוליה (אתנית, מגדרית ומרחבית) שמור מגדיר ומחפש את התקווה ואת השכונה שנושאת את שם העצם המופשט הזה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
