היסוד החתרני הנישא על גבם של הדימויים הקולנועיים יכול לעודד אותם לדמיין מציאות חלופית המעניקה מקום ליסודות ולמאפיינים הנדחקים לשוליים בסדר החברתי הקיים. יוסי יונה על האסתטי והפוליטי בספרה של מירב אלוש לברון "לנגד עיניים מזרחיות"
ספרה של האדריכלית שלי כהן העוסק בפרויקטים אדריכליים שהוקמו למען קבוצות מוחלשות בישראל ובגדה המערבית הוא טקסט חשוב וביקורתי ועם זאת ידידותי לכל המתעניינים.ות בסביבת חיינו הבנויה, על משמעותה החברתית והפוליטית
ברומן החדש של יוסי יונה "תאנים טובות מאוד" מככב גבר אבוד שמבקש לשחזר את הסיפור של הוריו. בהיסטוריה המשפחתית לא טמונה הגאולה המיוחלת אבל הסיפור שלה מספק מפתחות אל העצמי ואל המשפחה
בספר יפה להפליא, רגיש ומכיל, טל שמור מספר על ההיסטוריה של שכונת התקווה ועל הדרך שבה הוא עצמו הלך ונארג אל תוך חיי התושבים. על הרצף שבין תקווה למלנכוליה (אתנית, מגדרית ומרחבית) שמור מגדיר ומחפש את התקווה ואת השכונה שנושאת את שם העצם המופשט הזה
אי אפשר לאהוב בעלי בתים, אי אפשר לאהוב עסקני נדל"ן, אי אפשר לאהוב את מי שיש לו בעלות חומרית עליך. המשוררת ריטה קוגן קוראת את ספרה החדש של תהל פרוש "יחסי בעלות", ומוצאת בו רגעי חסד
המבטים מתמזגים אלה באלה, הגברים מתמזגים אלה באלה, המבט הוא אותו המבט, בין אם סתם מבלים איתה או קונים זמן איתה. ולא, לא על כל הפשעים תכסה האהבה • תהילה חכימי על ספר הביכורים של מעין איתן
ספרה החדש של סמדר לביא חושף את חיי הנשים המזרחיות החיות תחת העינוי של המשטר הישראלי-ציוני. הוא משלב בין כתיבה אוטוביוגרפית ותיאוריות מורכבות ומשרטט תמונה פוליטית רדיקלית, מויקי כנפו ועד מחאת האוהלים
הספר ״השואה והנכבה: זיכרון, זהות לאומית ושותפות יהודית-ערבית״ מנסה לעמוד על הקשר בין שני האירועים – ללא הכרה מיידית באמת של האחר או ביטול הזהות העצמית. הכתיבה והקריאה המשותפת בעצמן יוצרת טלטלה, שבלעדיה אין תקווה לזכויות לאומיות ולזכויות אדם לכל יושבי הארץ הזאת. סקירה
״גלבי״, ספרה החדש של איריס אליה כהן, מספר את סיפורה של עורכת דין בשנות השלושים לחייה שיוצאת לחפש את אחותה התאומה שנחטפה מן המעברה. אבל זה לא רק סיפור על ילדי תימן, אלא בעיקר על חמלה גדולה לבני אדם ולרעיון של היות אדם
