מגוון משמח ומרתק של אחד עשר ספרים פמיניסטיים שראו אור במהלך השנה שחלפה מאז יום הנשים הקודם, כל אחד בדרכו מציע מוצא מכבלי הפטריארכיה, ונותן תוקף לקיום נשי אקטיביסטי מתקן עולם • סקירה
בתהליך הגירושים למדתי הרבה על המין האנושי, על יחסי הכוח בין גברים לנשים, על עוצמת הקול הגברי, על השתיקה וההיעלמות של אנשים בזמן משבר. גם במקרה הזה צריך להסיר את הקטרקט החברתי
גם כשנדמה לנו שאנחנו בפנים, שאנחנו שייכות, ולפעמים אפילו כשיש לנו מקום מגורים, אוטו וג’וב שמפרנס אותנו – אסופת המאמרים “קפיטליזם ומגדר: סוגיות פמיניסטיות בתרבות השוק” מלמדת אותנו שאנחנו בחוץ
ההכרה הפתאומית בקיום הטרנסי והקולות המורכבים שמשמיעים טרנסיות וטרנסים, מעוררים באנשים לא-טרנסים שאלות קשות לגבי עצמם ומידת החופש שלהם בעולמנו הממוגדר עד חנק. אולי בגלל זה הם מתאמצים להגחיך את צורת הקיום הזו ולגדור אותה באופן צר ומעוות
החוק להטרדה מינית שבקרוב ימלאו 20 שנה לחקיקתו מאתגר את הקהילה הפמיניסטית בשאלת הסולידריות עם נפגעות ההטרדה, לרבות ביטוייה ומשמעויותיה של סולידריות זו כלפי המעגלים החברתיים והמקצועיים המקיפים את המטריד
מהמילה ‘ארעיות’ בטיבטית, דרך מכשפות, אמזונות, חיפוש האמת, גשר, תזכורת לאומץ ועד השאיפה הפוליטית לחלוטין לנסוך אומץ באחרות: שתים עשרה נשים מספרות על הקעקועים שלהן
כותרות השבועיים האחרונים ממחישות היטב את המנעד הדכאני המשתרע מהמבט המצנזר דרך שלל מפגנים של אלימות, ביניהם מפלסות נשים את דרכן ועד הרצח המוחלט. זו טעות לחשוב שסיפורי הנרצחות הם מ”פלנטה אחרת”, כי למעשה כולנו מצויות, לעתים בזחילה, באותה מנהרה ממש
הסרט “דימונה טוויסט” מייצר אשליה שהסיפור המוצג בו מקיף את כל קשת ההוויה המזרחית, אולם בפועל הוא מאשרר בדיוק את אותה מציאות מזרחית אחידה שנקודת המבט ההגמונית-אשכנזית מסוגלת להכיל, דרך בחירה סלקטיבית של הנשים המופיעות בו ואופני העריכה של סיפוריהן
אנחנו יוצאות למועדונים ופותחות פרופילים באפליקציות סטוצים אך במקביל, בזירת השיח, נתקענו עם טיעונים מיושנים לגבי סקס ואלימות מינית. הגיע זמנו של הפמיניזם להתעדכן ולאמץ לחיקו בין היתר את מחשבת הסקס-פוזיטיב. ואולי כדאי להתחיל בהבנה שמה שרע לי לא בהכרח רע גם לאחרת