מקצוע הסיעוד איננו פריבילגיה. הוא לא צריך להיות נחלת חלקן של מי שיכולה להרשות אותו לעצמה כי מישהו אחר תומך בה. זוהי עבודה ככל עבודה. עבודה דרושה לציבור. עבודה הכרחית. שלמו לנו את המגיע לנו
מחברת הדו”ח על מדיניות השימוש בדפו-פרוברה בקרב נשים אתיופיות, על ההיסטוריה הרעה של הזריקה ומערכי השליטה של המדינה על גופן של נשים, וגם מה השתנה בשלוש השנים שחלפו מאז הפרסום
מה ששזר בין כל הסיפורים על בימת כנס “נשים בפעולה” היה האופן שבו מנגנוני הדיכוי משתמשים כולם באלימות מינית, באיום גופני, במילים ובמגע בלתי-רצויים, כחלק מהפעלת הכוח והמשטור של נשים. אולם אפילו יותר חזקה מחוויית הדיכוי, הייתה חוויית המאבק וההתנגדות
פנייתה של לורה ורטון ממרצ בבקשה לפסול את יהדות התורה ואת ש”ס עקב אי-ייצוג נשים רחוקה מלהיות סולידרית עם נשים חרדיות, ועלולה להשתיק שתיים מהקבוצות החלשות ביותר בישראל: החרדים והערבים. וחוץ מזה, מומלץ לה להתחיל בבעיות הייצוג במפלגתה שלה
מלבד שלל סוגים של העסקה פוגענית, נשים בתעסוקת עוני מתמודדות עם ממסד אטום שבמקום לספק להן אמצעים מכשיל אותן פעם אחת פעם תוך שהוא דורש מהן “מחשבה חיובית”. רשמים – קשים ומלאי תקווה גם יחד – מכנס רב משתתפות על פמיניזם, קפיטליזם והעצמה כלכלית
בחירה בדב חנין לכהונה שלישית ולא ביעל בן יפת לכהונה ראשונה, שניהם מועמדים ראויים לכל הדעות, היא שעתוק של אותם יחסי כוחות ישנים דווקא במרחב שאמור לקרוא תיגר על הסדר הקיים
אנחנו חיות בתרבות שבה גברים זוכים בלגיטימציה, בצורה גלויה או סמויה, לפגוע בנשים. המספרים מעידים על כך. צילי פז וולק על שני מדדים חמקמקים יותר, שהחיבור ביניהם יוצר כוח מניע רב עוצמה לשינוי. לציון יום המאבק באלימות נגד נשים
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
