האימה בסרט “הרחק מהיעדרו” נובעת לא מהחושך, אלא דוקא ממה שנראה לעין, ומההמתנה למכה שתיכף תבוא. שום דבר שם אינו שגרתי, על אף שלכאורה, בקריאת התסריט, אפשר לחשוב שכן: היא שוטפת כלים, הוא פותח את דלת המקרר, או משהו מעין זה. והמכה מופיעה, כמתבקש, ואחריה עוד אחת ועוד אחת
חסרות בית לעתים קרובות נעלמות מן העין. שרית, נטלי וג’ני משיבות את עצמן ורבות אחרות לעין הציבורית, מתעצמות ומעצימות. שאו ברכה. מאמר מתוך “בטחון סוציאלי” בגליון מיוחד על “הדיור הציבורי – המחדל והמאבק”
שנתיים עברו מאז מותה בטרם עת של הפמיניסטית ואשת החינוך תקוה לוי. חומר חדש ישן ברשת – הסדרה התיעודית של רון כחלילי ושושנה גבאי – “ים של דמעות” שבה קולה של תקוה הוא הקול המרכזי
שליחת החשודים ברצח מוחמד אבו ח’דיר להסתכלות פסיכולוגית וקו הגנה של אי שפיות אינם מפתיעים. הם המשך ישיר של ההבחנה החדה בין “אנחנו” ו”הם”. “הם” ההומופובים ו”אנחנו”. מה אנחנו?
את השיח הליברלי של “כפייה” מול “חופש” בנושא סגירת המרכולים בתל אביב בשבת, אפשר לסבך עם הדיון הציבורי הסוער בו פסק אתמול ביהמ”ש העליון בארה”ב בעניין “הובי לובי” ואמצעי מניעה לנשים: חמישה שופטים גברים קבעו שלתאגידים בארה”ב יש חופש דת, וחשפו כיצד גם כאשר המדינה משתמשת ברטוריקה של “חופש”, השוק…
רוֹאָה אֲנִי אוֹתָהּ / כֹּהֶנֶת אוֹ מְשׁוֹרֶרֶת / בֶּעָבָר / אֵינֶנִּי יְכוֹלָה, מֵעוֹדִי לֹא יָכֹלְתִּי שֵׁאת, מוֹתָהּ שֶׁל הַחֲבַצֶּלֶת. כשקוראים את מכתבי האהבה שלה לא רוצים להיות מושא הכתיבה – רוצים לדעת לכתוב ככה. עדי קיסר ותהילה חכימי מצאו את ספר שיריה של המשוררת הנשכחת חבצלת בת חיים חבשוש בספרייה…
מודל המשפחה הגרעיני הסטנדרטי הפך בהיסטוריה המערבית למודל המשפחה המרכזי בקרב המעמד הבינוני הלבן לתקופה קצרה בלבד. כיום, מודל המשפחה הזה מתערער ומודלים מגוונים זוכים לנראות חסרת תקדים. במאמר זה סוקר גיא אבוטבול-זלינגר שורה של מחקרים על “משפחה בישראל”
מראיינים “מקצועיים” כמו שרון גל ורינה מצליח ניסו לדחוף לח”כ חנין זועבי מלים לפה, והתעקשו בצורה כוחנית ומקוממת שתגיד את מה שהם רצו שתאמר; כי אוי ואבוי לה, לח”כ זועבי, אם יהיה לה קול משלה. אבל היא סירבה להיות ערביית המחמד שלהם
אני לא זוכרת מדוע ברחתי לחדר השירותים. אבל אני שם. לבד. מאחורי דלת סגורה, בתא צר ומצחין. ואני שומעת את הדברים שנישאים ברמקול, קבל עם ושכבה: “תודה רבה ליושב ראש מועצת התלמידים, ארנה קזין, התלמידה הכי גברית, או התלמיד הכי נשית, על תרומתם ל…”. ממואר קצר // שבוע הגאווה 2014
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
