תערוכת איור שצונזרה על ידי עיריית ירושלים תעלה היום במסגרת "פסטיבל למבוגרים בלבד" במשכנות שאננים. חלק מן האיורים, שמציעים פרשנויות לטקסטים עבריים החל בשיר השירים, דרך זלדה ועד לשירה עברית עכשווית, לפניכם
בסדרתו החדשה "המרוקאים החדשים" נמנע אבישי בן חיים מעיסוק בסוגיות כגון השכלה, דיור, תעסוקה, פרופיילינג, כליאה ועוד, משום שאלו היו מפריכות את חגיגת ה"כולנו יהודים". במקום זאת, הוא מעדיף לתת לצופים כדור הרגעה בדמות ה"מתינות" וה"מתיקות" המזרחית
"המרוקאים החדשים" היא לכאורה מצעד ניצחון על הבושה, שנועד לשמח את ההמונים. אבל היא הופכת את המרוקאיות למותג נוטף מתיקות ומתינות, תוך הפניית גב בוטה להיסטוריה של מאבק ולשאלות מתבקשות • שלוש הערות על תרבות ופוליטיקה בשולי סדרת הכתבות המדוברת של אבישי בן חיים
גם כשהנתונים בשטח והמרואיינים שנבחרו אומרים לגמרי אחרת, יוצרי הסדרה נצמדים למסגור ולתיאוריות שאיתן ניגשו לעבודה. "המהפכה הגאה" של גל אוחובסקי, המשודרת ב"כאן", מאכזבת בהנצחת סטריאוטיפים גזעניים ובדגש על הצבא והפוליטיקה הימנית
בימים הראשונים קמתי כרגיל, סידרתי את המיטה, פתחתי את התריסים והשארתי חריץ קטן פתוח בחלון, להכניס את ריח ההדרים. אבל אז התחילו להיכנס הריחות האחרים: המלח, והסכנה. מסה אישית בימים של קורונה
"כתיבה היא תמיד מעשה קולקטיבי, אף שלימדו אותנו כי היא פעולה יחידנית. אנו תמיד חושבים על קהל, ומדברים מתוך החברה שבתוכה אנו מתקיימים". ההקדמה מתוך ספרו הגעשי החדש של מתי שמואלוף
הבעיה שעולה בסדרה "הנערים" לא יכולה להיפתר על ידי המערכת, משום שהמערכת היא זו שיצרה את "הרוצח המזרחי" וכעת חייבת לנקות את עצמה על חשבונו. ועל הדרך, גם להרוג את השליחים
הסופרת והמשוררת שיח'ה חליוא, תושבת יפו, זכתה במקום הראשון בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר שנערכה בכוויית. לכבוד הזכייה, בחרנו להביא לכן סיפור קצר פרי עטה שפורסם כעת באסופה "בלשון כרותה"
"נבדה" של מיטל זהר הוא חלל הרוחש תחת חלליו, קופסא שחורה, מרתף אפלולי ואין מפתח אחד. המפתח הוא צרור סיפורים שעליהם מונח הבית כמו ספינת רפאים. זהר הופכת את הקריאה לעונג שהוא לא רק אינטלקטואלי, אלא גם פרוורטי, ולכן גופני כל כך, מפתה כל כך ומצמרר
