הסדרה מעולה, אבל הצפייה בה מעוררת אי נוחות. תמוה שעדיין צריך להסביר ליוצרות וליוצרים שכשילד/ה צופה בטלוויזיה והיא כל כך חדגונית ואינה מעניקה לו/לה או לדומיהם ביטוי עשיר, פורה, יצירתי, אין להם אלא אופק מצומצם להסתפק בו
האימה מסירנת המשטרה, מאישה לבנה שעינה פקוחה על צעיר שחור שנכנס לבית עסק, בניין מגורים או בית ספר כאילו הוא פולש, מגבר לבן שעוקב במכונית אחרי גבר שחור שיצא לרוץ. עודד סספורטס על העיבוד הטלוויזיוני של HBO ל"ארץ לאבקראפט" שעלתה לשידור בישראל
בסדרתו החדשה "המרוקאים החדשים" נמנע אבישי בן חיים מעיסוק בסוגיות כגון השכלה, דיור, תעסוקה, פרופיילינג, כליאה ועוד, משום שאלו היו מפריכות את חגיגת ה"כולנו יהודים". במקום זאת, הוא מעדיף לתת לצופים כדור הרגעה בדמות ה"מתינות" וה"מתיקות" המזרחית
"המרוקאים החדשים" היא לכאורה מצעד ניצחון על הבושה, שנועד לשמח את ההמונים. אבל היא הופכת את המרוקאיות למותג נוטף מתיקות ומתינות, תוך הפניית גב בוטה להיסטוריה של מאבק ולשאלות מתבקשות • שלוש הערות על תרבות ופוליטיקה בשולי סדרת הכתבות המדוברת של אבישי בן חיים
גם כשהנתונים בשטח והמרואיינים שנבחרו אומרים לגמרי אחרת, יוצרי הסדרה נצמדים למסגור ולתיאוריות שאיתן ניגשו לעבודה. "המהפכה הגאה" של גל אוחובסקי, המשודרת ב"כאן", מאכזבת בהנצחת סטריאוטיפים גזעניים ובדגש על הצבא והפוליטיקה הימנית
הבעיה שעולה בסדרה "הנערים" לא יכולה להיפתר על ידי המערכת, משום שהמערכת היא זו שיצרה את "הרוצח המזרחי" וכעת חייבת לנקות את עצמה על חשבונו. ועל הדרך, גם להרוג את השליחים
עד כה, הדיון הציבורי נסב על השאלה האם סדרת הטלוויזיה "הנערים" מוטה נגד ישראל או לא, אבל דיון ראוי צריך לבחון את הבעיות ההיסטוריות והנרטיביות שעמן היא מתמודדת ולהסתכל באומץ על העולם הקפיטליסטי הניאוליברלי שממנו צמחה
