"הסוררת" (النبيذة) פותח צוהר להיסטוריה התרבותית והפוליטית של עיראק ונע בין זמנים ותהפוכות פוליטיות מאירועי האביב הערבי עד לאירועים המכוננים שעברה האומה הערבית. הרומן רואה אור בעברית בסדרת מכתוב בהוצאת מכון ון ליר בירושלים והוצאת פרדס
בספרם החדש בוחנים דליה גבריאלי נורי ומתן פלום את ייצוגי המעברות בתרבות הישראלית בין השנים 2015-1950 על הציר שבין הדרה מהזיכרון הלאומי לבין תפיסתן כגורם מצוקה וסבל קיומי. להלן המבוא לספר
לקראת שלושים למותו של המשורר אהרן אלמוג, קריאה של עינה ארדל ב"פואמה רחוב הרצל" כהצהרה פואטית המערערת על ההגמוניה, עתירת הומור ונפילות קומיות מן השאיפות הנשגבות לקרקע המציאות הכואבת
איאד ברגותי מעניק לקוראי הרומן ההיסטורי שלו, שזכה בימים אלה לתרגום עברי, הזדמנות לבקר בחברה הפלסטינית בשנות הארבעים של המאה העשרים. בראיון מספר ברגותי על חופש ספרותי ועל הציפיות שלו מהקורא העברי, שניגש אל הטקסט מתוך הכחשה של הקיום הפלסטיני
"אליאס ח'ורי אמר שיש לאסוף סיפורי חיים של פליטים, לתעד אותם לא רק כמסמכים היסטוריים, אלא גם כאפוס ספרותי ולמצוא טולסטוי ערבי שיכתוב אותם במתכונת של 'מלחמה ושלום'. הוא לא שיער שהוא יהיה זה שיכתוב." • מן הפרק "ספרות ונורמליזציה" בספרו החדש של יהודה שנהב-שהרבני
"פועלים בתרגום – מהמפנה האינדיבידואלי לתרגום דו לאומי" הוא ניתוח היסטורי ביקורתי של מפעל התרגום המודרני, המשלב מחשבה פוליטית, תיאוריה של תרגום ופרקטיקה של תרגומי ספרות עכשוויים מערבית לעברית. הספר רואה אור בהוצאת ון ליר והקיבוץ המאוחד
בספרו "How to be an Antiracist" יוצא איברם אקס קנדי מנקודת הנחה כי בכל רגע נתון אנחנו גזענים או אנטי-גזענים: תומכים במדיניות גזענית או מתנגדים לה. הוא מאמין שגזענות אינה תוצר של בורות או שנאה, אלא של אינטרסים. יסמין הלוי קראה ותרגמה מרעיונותיו מעוררי ההשראה
בימים הראשונים קמתי כרגיל, סידרתי את המיטה, פתחתי את התריסים והשארתי חריץ קטן פתוח בחלון, להכניס את ריח ההדרים. אבל אז התחילו להיכנס הריחות האחרים: המלח, והסכנה. מסה אישית בימים של קורונה
"כתיבה היא תמיד מעשה קולקטיבי, אף שלימדו אותנו כי היא פעולה יחידנית. אנו תמיד חושבים על קהל, ומדברים מתוך החברה שבתוכה אנו מתקיימים". ההקדמה מתוך ספרו הגעשי החדש של מתי שמואלוף
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
