אלפי הרוגים ברעידת האדמה בטורקיה ובסוריה, וככל שממדי האסון מתבהרים מספרם רק עולה. לזכרם, מביא אלמוג בהר את הקינות שחיבר ר' דוד בוזגלו ב-1960, לאחר רעידת האדמה באגאדיר שבמרוקו
סרטו התיעודי של רפאל בלולו על רבי דוד בוזגלו משיב למרכז הבמה את עולם הפיוט המרוקאי. סיפור חייו של ר׳ דוד במרוקו והגעתו לדימונה עושה תיקון לדימויי השממה והחולות המייצגים את יהודי צפון-אפריקה. למעשה, הסרט עושה מהפך: הצפון-אפריקאים הם אלה שמגיעים מהציוויליזציה ומהתרבות אל השממה והתוקפנות הציוניות
המנהג המיוחד התחיל ככל הנראה אצל מקובלי צפת במאה ה-16, אחת התקופות הסוערות והפורות ביותר של היצירה הרוחנית היהודית. זהו מעין טקס מסתורי הידוע רק בקרב הצרכנים הכבדים של עולם הפיוט ושמעו עובר מפה לאוזן
לפני פחות מחודש, באחד מביקורי התכופים באשדוד, התקשרה דודה רוחמה לבית אימי וביקשה, בוא אלי לאכול משהו, לפחות לכוס תה, אני אשה זקנה ואתה לא פה הרבה ואני רוצה לראות אותך והוסיפה כמובן, נאעבי באשק, כפרה עליק