הצעת משרד התרבות לשינוי מבחני התמיכה בתחום הקולנוע הישראלי – איום קיומי על יצירה מקורית ועצמאית ועל חופש הביטוי. הקולנוענית שלומית כרמלי בקריאה דחופה ליוצרים וליוצרות להשמיע קול
"דווקא עכשיו, אני מרגישה יותר מאי פעם צורך לצעוק ולהתחנן להמשיך לעשות קולנוע, להמשיך לממן עשיית קולנוע ולהמשיך לצרוך אמנות ותרבות, עבורנו ועבור ילדינו"
"הגול הבא מנצח" מבוסס על סיפור אמיתי של קבוצת כדורגל כושלת, ומצליח לנסח אמירה חתרנית על טרנס.ים בספורט. לתשומת לבם של עיתונאי ספורט שעדיין מנסחים כותרות כמו "גברים עם קוקיות"
ההשראה לסרט "20,000 מינים של דבורים" היא מכתב התאבדות שהשאיר אחריו נער טרנס בן 16, שקיווה לעולם מקבל יותר. ילדות.ים טרנסים בישראל מתמודדים עם מערכת חינוך שמרנית וזקוקים לעזרה ולתמיכה
קיארה, סרטו החדש של ג'ונאס קארפיניאנו מספר לכאורה סיפור משפחתי קטן, ההצצה שהוא מציע על מערכת המשפט האיטלקית מעוררת שאלות על הוצאת ילדים מהבית, באיטליה ובכלל
בסרטו של אלון שוורץ, טנטורה, לוחמי אלכסנדרוני מתוודים על מה שניתן להגדיר כפשעי מלחמה. אבל בחברה הישראלית חתירה תחת מיתוס הצבא המוסרי ביותר בעולם עדיין נחשבת כפשע חמור יותר
לאה צמל של היום לא שונה מלאה צמל של שנות התשעים, העיניים הירוקות שלה עדיין קולטות פרטים שלמדנו לא לראות והיא עדיין מאמינה בסתר לבה שהשיטה יכולה לזכות את עצמה. אבל ההצלחה של הסרט התיעודי עליה מעוררת תקווה קטנה שבכל זאת משהו השתנה. זכרונותיה של מתמחה לשעבר
במרכז הסרט התיעודי "לאה צמל – עורכת דין" ניצבת שאלה מהדהדת: מה עושה פרקליטה יהודייה בבית המשפט עם נאשם פלסטיני. בשביל חלק מהציבור הישראלי, התשובה ברורה: מדובר בבוגדת. בשביל אלו שרוצים גם לשמוע תשובות, מדובר בסרט חשוב, שלא חוסך מבט ביקורתי מגיבוריו
הוא יצר קשרים עם האנשים החזקים ביותר ועם האויבים של האנשים החזקים ביותר, צילם רגעים אסורים והרים ללא הרף שטיחים שתחתם נחו סודות שלא אמורים היו להיחשף. אלגיה לבמאי וירטואוז