קצין משטרה אמר שההפגנה בלתי חוקית וציווה על מג”ב לדחוף את ההפגנה במורד המדרגות לכיוון שער שכם. אף שזו הייתה הפגנה חוקית לחלוטין, זו הייתה הפגנה פלסטינית. והפגנה פלסטינית לעולם אינה הפגנה, היא “עימותים עם שוטרי מג”ב”
ראשית רמסו את הדתיות המתונה של המזרחים ודחפו את חלקם לחרדיות קיצונית שמקורה באשכנז. לאחר מכן האשימו את המזרחים בחרדיות שמקורה אשכנזי, ועכשיו רות קלדרון ממציאה מחדש את היהדות המתונה כאילו לא היו דברים מעולם
היום, יום הולדתו ה-95 של נלסון מנדלה, אחד מהמנהיגים הגדולים של דורנו. הילה דיין מכניסה אותנו אל תוך ויכוח דרום אפריקאי שההשלכות של הכרעתו בעבר חיות ובועטות עד היום
וודי גאת’רי, מחייה מוזיקת הפולק האמריקאית במהלך המאה ה-20, נולד למשפחה בורגנית שהידרדרה לעוני. החיים בעוני חשפו אותו לרעיונות קומוניסטיים שהנחו את יצירתו המוזיקלית, אשר השפיעה על רבים וגדולים. יום הולדת שמח
מאמצי טיוח והסתרה כבירים היו גם היו. זו עובדה, ועובדה זו הייתה צריכה להביא כל עיתונאי ראוי לשמו לשאול, “למה?” אבל חשוב יותר להבין שבהיעדר דיון נוקב וכן על העבר, גישות גזעניות דומות ממשיכות להכתיב את ההווה ואת העתיד
בחירתו של לונדון להימנע מהתמודדות עם השאלות הקשות בפרשת חטיפת ילדי תימן, קשורה באופן הדוק לזהות שלו כבן הגמוניה מנשלת, לסירובו לוותר על הון סימבולי שהוא ושכמותו מחזיקים בידיהם
היכן הציונות בין ארה”ב ואוסטרליה לבין קניה ואלג’יריה? למתווכחים משני צדי המתרס סביב ספרו של שלמה זנד התשובה לכאורה ברורה. אולם, בהתבוננות היסטורית על התפתחות הציונות מתברר אחרת
לפני מאה שנה הגיעו הנה החלוצות כדי לבנות “עולם חדש”. איך נראו להן הפלסטינים בגליל? ואיך תושבי הארץ הפלסטינים ויהודי היישוב הישן ראו אותן? מיכל אביעד, בימאית הסרט “החלוצות”, מצאה עדויות שונות ביומנים ובסרטים תיעודיים מהתקופה