בוסתן כַֿיָאט, השוכן בוואדי שיח על מורדותיו הדרומיים של הכרמל, נבנה בשנות השלושים על ידי עזיז ח’יאט וזוכה לאחרונה בחיים מחודשים, בין היתר בתערוכה המוצגת עכשיו בבית הגפן ובמוזיאון חיפה. שיר לשבת
ח”כ באסל גטאס ותומכיו מחשיבים עצמם ל”מצפן” של החברה הערבית, אבל הם איבדו מזמן את הצפון. כמו מקביליהם בימין הלאומני היהודי, הם נבנים מפירוד, מפופוליזם זול ומזיק. ובדיוק כמו בימין היהודי, הם מדירים מהמחנה כל דעה שונה
תהליכים עדינים ומאומצים של חמש שנים, שהתקיימו בבית ספר אחד בשכונה מוחלשת אחת בהובלת מנהלת נחושה ומסורה אחת, ייגדעו בקרוב באחת – כשבאותו מקום ממש יוקם בית הספר של היהדות הרפורמית וימחק את בית הספר הקיים. הכל במסווה של הצלת השכונה
ההתבטאות האחרונה של מפכ”ל המשטרה, רוני אלשייך, משקפת נאמנה את האתוס שהיכה שורש במשטרה: השאיפה לסמכויות רחבות ככל שאפשר, זלזול במערכת המשפט, גיבוי וחיפוי לשוטרים שסרחו, בצד אלימות, גזענות, סקסיזם וכוחנות שכבר תש כוחנו מלחזות בה
בהתאם לדקדוק הפנימי של משטר הרשתות החברתיות הנפוץ בימינו, שלל הרגשות שאי-אפשר להביע בפוסט או באימוג’י, נדחקים לטובת כלכלת חליפין חיוורת של לייקים וסטטוסים וסרטוני סקס במקום סקס. כי כמה חירות ואמת פנימית יכולות להיות בסקס מול מצלמה בשביל החבר’ה?
סירובו האמיץ של שחקן הפוטבול האמריקאי לעמוד בהמנון במחאה על היחס לשחורים בארה”ב מספק חומר למחשבה לגבי מחויבותם של ספורטאים ערבים, אשר למרות הכל בוחרים לשחק בקבוצות ובמוסדות ישראלים, וחמור מכך – לשתוק את עמדותיהם הפוליטיות
מהסצינות בסרט “ציפור בין יבשות” שצולם בשנות ה-90 מנשבת אפשרות קיום של שוליים שאינם רק נקודת מוצא להשגת מקום מזרחי לגיטימי במיינסטרים הישראלי. רעי חגי על הסרט לקראת הקרנתו החגיגית בסינמטק בסוף השבוע, הקרנה שממנה יעדיף גיבור הסרט להיעדר
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
