משה סילמן הבין שהמדינה היא לא יותר מרעיון מופשט, אבל השיטה היא אמת אכזרית ויעילה. השיטה היא הפרד ומשול, השיטה לוקחת מהעניים ונותנת לעשירים. השיטה לא הותירה לו כל ברירה אלא למות. עמר צנגוט בעקבות ראיון שערך עם סילמן כחודש לפני שהצית את עצמו
הרחק מעין התקשורת, מעשה נואש של משפחה מחוסרת דיור שפלשה לדירה הופך לטקטיקה של התנגדות באר שבעית כנגד מבצע פינויים-על-סטרואידים של עמידר וההוצל”פ. רנן יזרסקי על מציאות חייהם של מפוני עמידר, המשה סילמנים שאין להם דבר זולת חייהם
מאמרו האחרון של ד”ר אבי נוב ב”דה מארקר” הוא דוגמה טובה לכך שיש לחשוד בביטויים כמו זה שבכותרת, כאשר הפעם מתבצע ניסיון לדה-לגיטימציה של המחאה החברתית וקידום אידיאולוגיה שמרנית הקוראת לנו להסתפק בפירורים של עשירים. יוסי דהאן מסביר מה באמת אומר המחקר על הקשר בין העלאת מיסים לצמיחה
סיפורו של משה סילמן משקף את האופן שבו הממסד, שלוחותיו ובעלי ההון פועלים כדי להאשים את הקורבן ויוצרים בו הזדהות עם התוקפן. סילמן לא יכול היה להתנתק משוביו, מגופי ההון-שלטון שהפנו כלפיו אלימות ממסדית נחושה כל כך, שבסופו של דבר הפנה אותה כלפי עצמו
ברוח מסקנותיה של ועדת לוי, פרסם הבוקר הארץ רשימה תמוהה שבסיסה התעלמות מהכיבוש הישראלי. אילנה ברנשטיין קראה ותהתה שמא קיבל הכותב הוראה מהעורך לכתוב רשימה מעודדת לסוף שבוע מהביל, למען ישמחו קוראי הארץ ברגע של פציפיזם
אוחחח אני מטומטמת… לא נמרחתי ולא שתיתי, כמו ילדה קטנה היו צריכים לגרור אותי לבית חולים באמצע טיול משפחתי. קצת מעצבן, גיליתי שאני צריכה לשלם 500 שקל על הטיפול. הוא לא נמצא במסלול שלי, “רקפת”, אלא במסלול החדש שמעליו – “ברקת”. יומן פציינטית עתידי מאת טלי גולדרינג