סיפורי נכבה

• 
  14.05.22

  אחרית דבר: עד השיבה

  חוברת זו מוקדשת לזכרה של פליטת סַלַמַה, רזאן אל־נג׳אר (1997-2018).  באמצעות חוברת זו אנו מבקשות לכבד את זכרה ולתת הד לקריאתה הצודקת למימוש זכות השיבה
• 
  24.01.22

  יש מי שיעיד לטובת ניצולי טנטורה

  ניצולי טבח טנטורה גורשו לא רק מבתיהם, אלא גם מהנרטיב ההיסטורי, ולמרבה האירוניה, עדויות הרוצחים בסרט “טנטורה” הן שנותנות לסיפוריהם תוקף. כל עוד ההיסטוריה של ישראל לא תכלול גם את המנוצחים והנטבחים, תפישת העבר הישראלית תמשיך להתבסס על שקר
• 
  16.05.15

  כדי שפעמון הזיכרון יצלצל בעולם השכחה

  “הלו. זה אני אבו אלסעיד. אחיך. הוא ולא אחר. המכתב הגיע. אני מדבר איתך מאלנצרה”. הסיפור על החאג’ה רקיָה אלסעדי צפוריה מדמשק, שמצאה את אחיה אבו סעיד מחמד עלי אחרי 49 שנות פרידה כפויה // פרק נוסף בסדרת ספרות הנכבה. מערבית: יהודה שנהב-שהרבני
• 
  סלמאן נאטור 31.01.15

  להתראות בחיפא או הכל על מפתחות

  “איך נראה מפתח של משורר העוזב את ביתו? הוא שם פעמיו אל הנמל. בידו האחת החזיק את המפתח ובידו השנייה לקט שירים. פרק מתוך התרגום החדש לספרו של סלמאן נאטור: “הזיכרון שוחח איתי והסתלק: חייו ומותו של השיח’ מחורץ-הפנים”, פרק חמישי בסדרת ספרות הנכבה. מערבית: יהודה שנהב-שהרבני
• 
  09.01.15

  לחם הקורבן

  באביב הוא למד על שני דברים: אהבה ומלחמה. הראשונה העניקה משמעות לשנייה. מלחמה היא הזכות לחיים של הנערה שאותה הוא אוהב על האדמה שאותה הוא אוהב. פלסטין היא גם סעאד בעלת העיניים השחורות. ומה על הלחם הספוג בדמה? פרק רביעי בסדרת ספרות הנכבה. מערבית: יהודה שנהב-שהרבני