לקראת חצי גמר המונדיאל שבו יתמודדו מרוקו וצרפת, שירה אוחיון כותבת על הרנסנס המרוקאי, על היברידיות תרבותית, על דה קולוניאליזם ועל האהבה של הנבחרת פורצת הדרך
מאיר עמור על הקשר בין אלימות פרוצדורלית של מוסדות מדינה להתפרצויות אלימות המוסברות בעזרת המשתנה האתני, או במילים אחרות: למה הכי קל להגיד – נו טוב, ערסים?
כל יולדת חמישית בישראל מתארת לידה טראומטית עקב התנהגות פוגענית או אלימה של צוות רפואי כלפיה. הסרט “מחיקה מלאה” מעלה את האלימות המיילדותית שנשארת מושתקת לסדר היום. אזהרת טריגר
העניים הם נכס אלקטורלי שכוחות שמרניים רותמים בעזרת מזומנים, וגם כוחות ליברליים, ממה שנחשב כאן מחנה השמאל האמון על זכויות אדם, עושים אותו דבר. הבחירות והשיח שהתחולל לאחריהן הבהירו זאת שוב
עגבניות על חמניות, פירה על מונה – פעילי סביבה פרובוקטיביים זוכים לסיקור רב, ובינתיים התאגידים המזהמים משקיעים הון בטשטוש חלקם ביצירת המשבר. אביב שניר שוחח עם ההיסטוריון בנג’מין פרנטה על האש ששורפת את העולם, ועל תמרות העשן שממסכות את הגורמים לה
הן מנסור עבאס והן איתמר בן גביר מציעים לחברה הישראלית את שבירת המוסכמה של הקו הירוק, של פנים ישראלי-יהודי וחוץ ערבי. שניהם מייצגים את הפוליטיקה של אירועי “שומר החומות”, שבה אין הפרדה בין “ביטחון” ל”ביטחון פנים” ושלפיה אותו “פנים” הוא הוא המפתח להבנת החברה הישראלית כולה, בין הים לירדן
מה תקף יותר – עדות יחידה או מסמך היסטורי? באילו הקשרים ניתן לעדות משקל ובאילו הקשרים היא מבוטלת כלאחר יד? על תהליכי הבניית הידע ההיסטורי והשלכותיהם על ההווה, ועל פרשנות מחודשת לעובדות ישנות
החברה הישראלית היא מיליטריסטית למדי, ולמאבק נגד המיליטריזם בישראל אין סיכוי רב. ייתכן שהמוצא מהסבך המיליטנטי טמון בחתירה למאבק על התכנים והרעיונות שמאחורי מיליטריזם הגנתי
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
