הימים האחרונים ממלאים אותנו גם בתקווה גדולה ובהתרוממות רוח, כי תודות לפעילות נחושה של פמיניסטיות נוצר מומנטום. התרחבותה של המחאה הופכת את הזעם שלנו לנוכח במרחב הציבורי ומקנה לו לגיטימציה. מחשבות, דרישות ותמונת מצב, רגע לפני שביתת הנשים
אנשי ממסד רבים בשנות החמישים פירשו את התנהגותם של העולים ההודים כפסיבית. אך למעשה הם מחו בדרכם הלא אלימה, כתבו לגורמים ממשלתיים ובינלאומיים והפעילו תקשורת מקומית ועולמית. כעת צאצאיהם כותבים על המחאה שהובילה לחזרתם של “בני ישראל” להודו
“זו הייתה הצעה של האופוזיציה,” התגונן ראש הממשלה בעת ביקורו במעון לנשים מוכות כשהסביר מדוע הצביע נגד הקמת ועדת חקירה בנושא רצח נשים. אבל דיני נפשות לא צריכים להיות כלי ניגוח פוליטי
ההתמקדות של גדעון לוי ברגב כאשת ימין הופכת אותה, לטענתו, לראויה לכל העלבונות המוטחים בה. ההתעקשות שלו על חלוקה בלתי רלוונטית של שמאל-ימין אינה רק שטחית, אלא גם מעידה על פריווילגיה כרונית
עשר שנים לאחר פריצתה של עיר לכולנו ושבע שנים לאחר המחאה החברתית בישראל, ממשיך ראש העיר הניאו-ליברל בבטחה אל קדנציה חמישית. כיצד נוטרל האיום של עיר לכולנו על שלטונו של חולדאי ומה צופן העתיד לפוליטיקה העירונית?
יוצאות ברה”מ מחפשות גשר בין דורי להורים, לדודות, לסבתות, וחשות מחסור עצום בכלים חיצוניים שיאפשרו להן לתווך את המציאות לא.נשים הכי קרובים, שלמרות הרצון הכן להיות שם בשבילן, לא יודעים איך