השאלה אינה האם נתניהו חצה את הסף הפלילי, כי אנחנו לא צריכים כתבי אישום כדי להבחין בין טוב לרע, בין מה שמותר למה שאסור לעשות. הציפייה הסבירה מראש ממשלה היא שלא רק שיתחמק מחקירות וייצא נקי איכשהו, אלא שייאבק בשחיתות בעצמו
למרות תפקודה הלקוי של “עמידר” והניהול השערורייתי של נכסיה, למרות 20,000 הזכאים הממתינים לדירות, החליט שר האוצר להוסיף למאגר הדיור הציבורי עוד 1000 דירות, שינוהלו בידי אותה חברה כושלת. שר השיכון מתנגד למהלך, אבל זה לא עוזר לאף אחד
השבוע החליטה הוועדה הבין-משרדתית שמינתה שרת המשפטים איילת שקד שאין ביכולתה להחליט והחזירה את הצעת החוק לכנסת. מדוע או בגלל מי משתרך החוק כבר תשע שנים בידי מחוקקינו? מורה נבוכות לחוק ההפללה ופשר עיכובו המתמשך
מעבר לחישוב הפוליטי התועלתני, אין זה מקרי שנתניהו מגלה יחס סובלני כל כך כלפי ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, והקמפיין האנטישמי שלו. השניים שותפים לחזון הדמוקרטיה האנטי־ליברלית שאורבן ומפלגתו מיישמים מזה כמה שנים בהונגריה
בשם ה”גאווה” המזרחית תמכתם בדרעי וברגב וקיבלתם מנה חמה של שחיתות ופשיזם. אבל זה לא הספיק לכם – עכשיו אתם מעבירים את נאמנותכם למחנה הציוני. כי גם השמאל הלבן וגם השמאל המזרחי השחור לא באמת רוצים אלטרנטיבה, אלא רק נתח מהעוגה
מפלגת העבודה הנוכחית לא תיקנה את החטא המפא”ינקי הקדמון, ומנהיגיה לא יכולים להרשות לעצמם לברוח מעיירת הפיתוח או מהמעברה שבה גדלו – אך האם שנים של מחיקה עצמית יוכלו להוליד את השינוי הזה?
הכשל של בית המשפט הישראלי מתגלגל אד אבסורדום במקרה של דארין טאטור. התיק כולו – מהשיר שכתבה ועל לפרוטוקול הדיונים – נופל וקם על יכולות התרגום של המערכת מערבית לעברית, ואלה, איך לומר זאת בעדינות, בעייתיות ביותר
בהנהגה החברתית של תנועות מחאה רבות ניכרת לאחרונה התרחקות מתיוגים אידיאולוגיים וממחנאות פוליטית ויצירת שותפויות מאבק אד-הוק על בסיס אינטרסים רחבים. השיח החדש מוכיח את עצמו כחתרני ויעיל יותר מול הסטטוס קוו ויחסי הכוח הפוליטיים בישראל
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
