סיפורה של מחאה על חורשה שהיא מרחב אורבני של “בין לבין”, ועל משמעויות של התנגדות תושבים ושיתוף ציבור. איך ומה אפשר להקיש ממקרה מקומי על מחאות נרחבות יותר?
“הסיסמה עם ישראל חי נשמעה מבוקר עד ערב, ואני רוצה לומר: עם ישראל חי בסרט. איפה העם בישראל? מה זה העם בישראל? עם ישראל לא רואה את הדיכוי של מיליוני פלסטינים”. נאומו של ראובן אברג’ל, הערב בירושלים
מאבקה של אמי, אלמנת צה”ל, לחיבוק שוויוני של הקולקטיב הלאומי מצד אחד, ולחיזוק הקולקטיב הקהילתי מצד שני, מהדהד את סיפורה הבלתי מדובר של ישראל השנייה שצף בימים אלו, ימי השבר הלאומי בעד ונגד הרפורמה המשפטית
כמו נתן זך ואחרים, גם גפן, שתרגם את הסיקסטיז לעברית, התבטא באטימות מושלמת וחוסר הבנה ערכי ורב תרבותי לתיקון ההיסטורי הראוי בחברה הישראלית לגבי מזרחים ושירה מזרחית
“ברגע משברי נוכחי זה יש לראות גם את ההזדמנות לעיצוב אופק דמוקרטי של ממש. אופק שאינו מתרפק בערגה על ימים עברו, אלא כזה המעוניין בשינוי מבני כוח דכאניים”. נאומו של מאיר עמור במוצ”ש בטבעון
יש כאן רגע של משבר שיכול להפוך לתיקון עומק ולהזדמנות לעיצוב אופק דמוקרטי של ממש, לא כזה המתרפק בערגה על ימים עברו, אלא כזה המעוניין בשינוי מבני הכוח הדכאניים מיסודם, לטובת כלל היושבות והיושבים במרחב • נאומה של סיון תהל בהפגנה אמש באשדוד
למי יש אינטרס לשמר את תפיסת הפולנים כרעים מוחלטים, וכיצד שני הנרטיבים המנוגדים משבשים את האמת המכאיבה על השתתפות בעוול של מי שרואה את עצמו כקורבן צודק? מחשבות בעקבות חידוש משלחות הנוער לפולין
על איזו דמוקרטיה נלחמים כשאין הבדל משמעותי בין “צריך למחוק את חווארה” של בצלאל סמוטריץ’ ל”החזרתי את עזה לתקופת האבן” של בני גנץ? תום מהגר משרטט קווים לדמות מערכת משפטית שמכשירה כיבוש
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
